Psalms 73
1 A Psalm of Asaph. Surely God is good to Israel, to those who are pure in heart.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 But as for me, my feet had almost stumbled; my steps had nearly slipped.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 For I envied the arrogant when I saw the prosperity of the wicked.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 They have no struggle in their death; their bodies are well-fed.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 They are free of the burdens others carry; they are not afflicted like other men.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Therefore pride is their necklace; a garment of violence covers them.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 From their prosperity proceeds iniquity; the imaginations of their hearts run wild.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 They mock and speak with malice; with arrogance they threaten oppression.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 They set their mouths against the heavens, and their tongues strut across the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 So their people return to this place and drink up waters in abundance.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 The wicked say, “How can God know? Does the Most High have knowledge?”
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Behold, these are the wicked— always carefree as they increase their wealth.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 Surely in vain I have kept my heart pure; in innocence I have washed my hands.
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 For I am afflicted all day long and punished every morning.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 If I had said, “I will speak this way,” then I would have betrayed Your children.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 When I tried to understand all this, it was troublesome in my sight
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 until I entered God’s sanctuary; then I discerned their end.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Surely You set them on slick ground; You cast them down into ruin.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 How suddenly they are laid waste, completely swept away by terrors!
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 Like one waking from a dream, so You, O Lord, awaken and despise their form.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 When my heart was grieved and I was pierced within,
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 I was senseless and ignorant; I was a brute beast before You.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 Yet I am always with You; You hold my right hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 You guide me with Your counsel, and later receive me in glory.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Whom have I in heaven but You? And on earth I desire no one besides You.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 My flesh and my heart may fail, but God is the strength of my heart and my portion forever.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 Those far from You will surely perish; You destroy all who are unfaithful to You.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 But as for me, it is good to draw near to God. I have made the Lord GOD my refuge, that I may proclaim all Your works.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
