Psalms 52

1 For the choirmaster. A Maskil of David. After Doeg the Edomite went to Saul and told him, “David has gone to the house of Ahimelech.” Why do you boast of evil, O mighty man? The loving devotion of God endures all day long.

למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

2 Your tongue devises destruction like a sharpened razor, O worker of deceit.

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

3 You love evil more than good, falsehood more than speaking truth.

אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

4 You love every word that devours, O deceitful tongue.

אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

5 Surely God will bring you down to everlasting ruin; He will snatch you up and tear you away from your tent; He will uproot you from the land of the living.

גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

6 The righteous will see and fear; they will mock the evildoer, saying,

ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

7 “Look at the man who did not make God his refuge, but trusted in the abundance of his wealth and strengthened himself by destruction.”

הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

8 But I am like an olive tree flourishing in the house of God; I trust in the loving devotion of God forever and ever.

ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

9 I will praise You forever, because You have done it. I will wait on Your name— for it is good— in the presence of Your saints.

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃