Psalms 52

1 For the choirmaster. A Maskil of David. After Doeg the Edomite went to Saul and told him, “David has gone to the house of Ahimelech.” Why do you boast of evil, O mighty man? The loving devotion of God endures all day long.

למנצח משכיל לדוד ב בבוא דואג האדמי-- ויגד לשאול ויאמר לו-- בא דוד אל-בית אחימלך ג מה-תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל-היום

2 Your tongue devises destruction like a sharpened razor, O worker of deceit.

הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה

3 You love evil more than good, falsehood more than speaking truth.

אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה

4 You love every word that devours, O deceitful tongue.

אהבת כל-דברי-בלע לשון מרמה

5 Surely God will bring you down to everlasting ruin; He will snatch you up and tear you away from your tent; He will uproot you from the land of the living.

גם-אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה

6 The righteous will see and fear; they will mock the evildoer, saying,

ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו

7 “Look at the man who did not make God his refuge, but trusted in the abundance of his wealth and strengthened himself by destruction.”

הנה הגבר-- לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו

8 But I am like an olive tree flourishing in the house of God; I trust in the loving devotion of God forever and ever.

ואני כזית רענן-- בבית אלהים בטחתי בחסד-אלהים עולם ועד

9 I will praise You forever, because You have done it. I will wait on Your name— for it is good— in the presence of Your saints.

אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי-טוב נגד חסידיך