Psalms 42

1 For the choirmaster. A Maskil of the sons of Korah. As the deer pants for streams of water, so my soul longs after You, O God.

למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃

2 My soul thirsts for God, the living God. When shall I come and appear in God’s presence?

צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃

3 My tears have been my food both day and night, while men ask me all day long, “Where is your God?”

היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃

4 These things come to mind as I pour out my soul: how I walked with the multitude, leading the procession to the house of God with shouts of joy and praise.

אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃

5 Why are you downcast, O my soul? Why the unease within me? Put your hope in God, for I will yet praise Him for the salvation of His presence.

מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃

6 O my God, my soul despairs within me. Therefore I remember You from the land of Jordan and the peaks of Hermon— even from Mount Mizar.

אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃

7 Deep calls to deep in the roar of Your waterfalls; all Your breakers and waves have rolled over me.

תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃

8 The LORD decrees His loving devotion by day, and at night His song is with me as a prayer to the God of my life.

יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃

9 I say to God my Rock, “Why have You forgotten me? Why must I walk in sorrow because of the enemy’s oppression?”

אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃

10 Like the crushing of my bones, my enemies taunt me, while they say to me all day long, “Where is your God?”

ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃

11 Why are you downcast, O my soul? Why the unease within me? Put your hope in God, for I will yet praise Him, my Savior and my God.

מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃