Psalms 139
1 For the choirmaster. A Psalm of David. O LORD, You have searched me and known me.
| למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע |
2 You know when I sit and when I rise; You understand my thoughts from afar.
| אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק |
3 You search out my path and my lying down; You are aware of all my ways.
| ארחי ורבעי זרית וכל-דרכי הסכנתה |
4 Even before a word is on my tongue, You know all about it, O LORD.
| כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה |
5 You hem me in behind and before; You have laid Your hand upon me.
| אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה |
6 Such knowledge is too wonderful for me, too lofty for me to attain.
| פלאיה (פליאה) דעת ממני נשגבה לא-אוכל לה |
7 Where can I go to escape Your Spirit? Where can I flee from Your presence?
| אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח |
8 If I ascend to the heavens, You are there; if I make my bed in Sheol, You are there. (Sheol h7585)
| אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך (Sheol h7585) |
9 If I rise on the wings of the dawn, if I settle by the farthest sea,
| אשא כנפי-שחר אשכנה באחרית ים |
10 even there Your hand will guide me; Your right hand will hold me fast.
| גם-שם ידך תנחני ותאחזני ימינך |
11 If I say, “Surely the darkness will hide me, and the light become night around me”—
| ואמר אך-חשך ישופני ולילה אור בעדני |
12 even the darkness is not dark to You, but the night shines like the day, for darkness is as light to You.
| גם-חשך לא-יחשיך ממך ולילה כיום יאיר-- כחשיכה כאורה |
13 For You formed my inmost being; You knit me together in my mother’s womb.
| כי-אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי |
14 I praise You, for I am fearfully and wonderfully made. Marvelous are Your works, and I know this very well.
| אודך-- על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד |
15 My frame was not hidden from You when I was made in secret, when I was woven together in the depths of the earth.
| לא-נכחד עצמי ממך אשר-עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ |
16 Your eyes saw my unformed body; all my days were written in Your book and ordained for me before one of them came to be.
| גלמי ראו עיניך ועל-ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא (ולו) אחד בהם |
17 How precious to me are Your thoughts, O God, how vast is their sum!
| ולי--מה-יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם |
18 If I were to count them, they would outnumber the grains of sand; and when I awake, I am still with You.
| אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך |
19 O God, that You would slay the wicked— away from me, you bloodthirsty men—
| אם-תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני |
20 who speak of You deceitfully; Your enemies take Your name in vain.
| אשר ימרוך למזמה נשוא לשוא עריך |
21 Do I not hate those who hate You, O LORD, and detest those who rise against You?
| הלוא-משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט |
22 I hate them with perfect hatred; I count them as my enemies.
| תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי |
23 Search me, O God, and know my heart; test me and know my concerns.
| חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי |
24 See if there is any offensive way in me; lead me in the way everlasting.
| וראה אם-דרך-עצב בי ונחני בדרך עולם |
