Psalms 137

1 By the rivers of Babylon we sat and wept when we remembered Zion.

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 There on the willows we hung our harps,

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 for there our captors requested a song; our tormentors demanded songs of joy: “Sing us a song of Zion.”

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 How can we sing a song of the LORD in a foreign land?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 If I forget you, O Jerusalem, may my right hand cease to function.

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 May my tongue cling to the roof of my mouth if I do not remember you, if I do not exalt Jerusalem as my greatest joy!

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Remember, O LORD, the sons of Edom on the day Jerusalem fell: “Destroy it,” they said, “tear it down to its foundations!”

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 O Daughter of Babylon, doomed to destruction, blessed is he who repays you as you have done to us.

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 Blessed is he who seizes your infants and dashes them against the rocks.

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע