Psalms 106
1 Hallelujah! Give thanks to the LORD, for He is good; His loving devotion endures forever.
| הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ |
2 Who can describe the mighty acts of the LORD or fully proclaim His praise?
| מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ |
3 Blessed are those who uphold justice, who practice righteousness at all times.
| אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ |
4 Remember me, O LORD, in Your favor to Your people; visit me with Your salvation,
| זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ |
5 that I may see the prosperity of Your chosen ones, and rejoice in the gladness of Your nation, and give glory with Your inheritance.
| לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ |
6 We have sinned like our fathers; we have done wrong and acted wickedly.
| חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ |
7 Our fathers in Egypt did not grasp Your wonders or remember Your abundant kindness; but they rebelled by the sea, there at the Red Sea.
| אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ |
8 Yet He saved them for the sake of His name, to make His power known.
| ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ |
9 He rebuked the Red Sea, and it dried up; He led them through the depths as through a desert.
| ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ |
10 He saved them from the hand that hated them; He redeemed them from the hand of the enemy.
| ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ |
11 The waters covered their foes; not one of them remained.
| ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ |
12 Then they believed His promises and sang His praise.
| ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ |
13 Yet they soon forgot His works and failed to wait for His counsel.
| מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ |
14 They craved intensely in the wilderness and tested God in the desert.
| ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ |
15 So He granted their request, but sent a wasting disease upon them.
| ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ |
16 In the camp they envied Moses, as well as Aaron, the holy one of the LORD.
| ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ |
17 The earth opened up and swallowed Dathan; it covered the assembly of Abiram.
| תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ |
18 Then fire blazed through their company; flames consumed the wicked.
| ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ |
19 At Horeb they made a calf and worshiped a molten image.
| יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ |
20 They exchanged their Glory for the image of a grass-eating ox.
| וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ |
21 They forgot God their Savior, who did great things in Egypt,
| שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ |
22 wondrous works in the land of Ham, and awesome deeds by the Red Sea.
| נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ |
23 So He said He would destroy them— had not Moses His chosen one stood before Him in the breach to divert His wrath from destroying them.
| ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ |
24 They despised the pleasant land; they did not believe His promise.
| וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ |
25 They grumbled in their tents and did not listen to the voice of the LORD.
| וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ |
26 So He raised His hand and swore to cast them down in the wilderness,
| וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ |
27 to disperse their offspring among the nations and scatter them throughout the lands.
| ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ |
28 They yoked themselves to Baal of Peor and ate sacrifices offered to lifeless gods.
| ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ |
29 So they provoked the LORD to anger with their deeds, and a plague broke out among them.
| ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ |
30 But Phinehas stood and intervened, and the plague was restrained.
| ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ |
31 It was credited to him as righteousness for endless generations to come.
| ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ |
32 At the waters of Meribah they angered the LORD, and trouble came to Moses because of them.
| ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ |
33 For they rebelled against His Spirit, and Moses spoke rashly with his lips.
| כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ |
34 They did not destroy the peoples as the LORD had commanded them,
| לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ |
35 but they mingled with the nations and adopted their customs.
| ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ |
36 They worshiped their idols, which became a snare to them.
| ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ |
37 They sacrificed their sons and their daughters to demons.
| ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ |
38 They shed innocent blood— the blood of their sons and daughters, whom they sacrificed to the idols of Canaan, and the land was polluted with blood.
| וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ |
39 They defiled themselves by their actions and prostituted themselves by their deeds.
| ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ |
40 So the anger of the LORD burned against His people, and He abhorred His own inheritance.
| ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ |
41 He delivered them into the hand of the nations, and those who hated them ruled over them.
| ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ |
42 Their enemies oppressed them, and subdued them under their hand.
| וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ |
43 Many times He rescued them, but they were bent on rebellion and sank down in their iniquity.
| פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ |
44 Nevertheless He heard their cry; He took note of their distress.
| וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ |
45 And He remembered His covenant with them, and relented by the abundance of His loving devotion.
| ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ |
46 He made them objects of compassion to all who held them captive.
| ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ |
47 Save us, O LORD our God, and gather us from the nations, that we may give thanks to Your holy name, that we may glory in Your praise.
| הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ |
48 Blessed be the LORD, the God of Israel, from everlasting to everlasting. Let all the people say, “Amen!” Hallelujah!
| ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ |
