Psalms 102
1 A prayer of one who is afflicted, when he grows faint and pours out his lament before the LORD. Hear my prayer, O LORD; let my cry for help come before You.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Do not hide Your face from me in my day of distress. Incline Your ear to me; answer me quickly when I call.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For my days vanish like smoke, and my bones burn like glowing embers.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 My heart is afflicted, and withered like grass; I even forget to eat my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 Through my loud groaning my flesh clings to my bones.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I am like a desert owl, like an owl among the ruins.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I lie awake; I am like a lone bird on a housetop.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 All day long my enemies taunt me; they ridicule me and curse me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 For I have eaten ashes like bread and mixed my drink with tears
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 because of Your indignation and wrath, for You have picked me up and cast me aside.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My days are like lengthening shadows, and I wither away like grass.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 But You, O LORD, sit enthroned forever; Your renown endures to all generations.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 You will rise up and have compassion on Zion, for it is time to show her favor— the appointed time has come.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For Your servants delight in her stones and take pity on her dust.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 So the nations will fear the name of the LORD, and all the kings of the earth will fear Your glory.
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 For the LORD will rebuild Zion; He has appeared in His glory.
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 He will turn toward the prayer of the destitute; He will not despise their prayer.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 Let this be written for the generation to come, so that a people not yet created may praise the LORD.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For He looked down from the heights of His sanctuary; the LORD gazed out from heaven to earth
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 to hear a prisoner’s groaning, to release those condemned to death,
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 that they may proclaim the name of the LORD in Zion and praise Him in Jerusalem,
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 when peoples and kingdoms assemble to serve the LORD.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He has broken my strength on the way; He has cut short my days.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 I say: “O my God, do not take me in the midst of my days! Your years go on through all generations.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 In the beginning You laid the foundations of the earth, and the heavens are the work of Your hands.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 They will perish, but You remain; they will all wear out like a garment. Like clothing You will change them, and they will be passed on.
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 But You remain the same, and Your years will never end.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The children of Your servants will dwell securely, and their descendants will be established before You.”
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
