Proverbs 31
1 These are the words of King Lemuel—the burden that his mother taught him:
| דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ |
2 What shall I say, O my son? What, O son of my womb? What, O son of my vows?
| מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ |
3 Do not spend your strength on women or your vigor on those who ruin kings.
| אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ |
4 It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine, or for rulers to crave strong drink,
| אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ |
5 lest they drink and forget what is decreed, depriving all the oppressed of justice.
| פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ |
6 Give strong drink to one who is perishing, and wine to the bitter in soul.
| תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ |
7 Let him drink and forget his poverty, and remember his misery no more.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ |
8 Open your mouth for those with no voice, for the cause of all the dispossessed.
| פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ |
9 Open your mouth, judge righteously, and defend the cause of the poor and needy.
| פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ |
10 A wife of noble character, who can find? She is far more precious than rubies.
| אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ |
11 The heart of her husband trusts in her, and he lacks nothing of value.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ |
12 She brings him good and not harm all the days of her life.
| גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ |
13 She selects wool and flax and works with eager hands.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ |
14 She is like the merchant ships, bringing her food from afar.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ |
15 She rises while it is still night to provide food for her household and portions for her maidservants.
| ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ |
16 She appraises a field and buys it; from her earnings she plants a vineyard.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ |
17 She girds herself with strength and shows that her arms are strong.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ |
18 She sees that her gain is good, and her lamp is not extinguished at night.
| טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ |
19 She stretches out her hands to the distaff and grasps the spindle with her fingers.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ |
20 She opens her arms to the poor and reaches out her hands to the needy.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ |
21 When it snows, she has no fear for her household, for they are all clothed in scarlet.
| לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ |
22 She makes coverings for her bed; her clothing is fine linen and purple.
| מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ |
23 Her husband is known at the city gate, where he sits among the elders of the land.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ |
24 She makes linen garments and sells them; she delivers sashes to the merchants.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ |
25 Strength and honor are her clothing, and she can laugh at the days to come.
| עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ |
26 She opens her mouth with wisdom, and faithful instruction is on her tongue.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ |
27 She watches over the affairs of her household and does not eat the bread of idleness.
| צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ |
28 Her children rise up and call her blessed; her husband praises her as well:
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ |
29 “Many daughters have done noble things, but you surpass them all!”
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ |
30 Charm is deceptive and beauty is fleeting, but a woman who fears the LORD is to be praised.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ |
31 Give her the fruit of her hands, and let her works praise her at the gates.
| תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ |
