< Proverbs 1 >

1 These are the proverbs of Solomon son of David, king of Israel,
משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל
2 for gaining wisdom and discipline, for comprehending words of insight,
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה
3 and for receiving instruction in wise living and in righteousness, justice, and equity.
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים
4 To impart prudence to the simple and knowledge and discretion to the young,
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה
5 let the wise listen and gain instruction, and the discerning acquire wise counsel
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה
6 by understanding the proverbs and parables, the sayings and riddles of the wise.
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם
7 The fear of the LORD is the beginning of knowledge, but fools despise wisdom and discipline.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו
8 Listen, my son, to your father’s instruction, and do not forsake the teaching of your mother.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך
9 For they are a garland of grace on your head and a pendant around your neck.
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך
10 My son, if sinners entice you, do not yield to them.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא
11 If they say, “Come along, let us lie in wait for blood, let us ambush the innocent without cause,
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם
12 let us swallow them alive like Sheol, and whole like those descending into the Pit. (Sheol h7585)
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol h7585)
13 We will find all manner of precious goods; we will fill our houses with plunder.
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל
14 Throw in your lot with us; let us all share one purse”—
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו
15 my son, do not walk the road with them or set foot upon their path.
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם
16 For their feet run to evil, and they are swift to shed blood.
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם
17 How futile it is to spread the net where any bird can see it!
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף
18 But they lie in wait for their own blood; they ambush their own lives.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם
19 Such is the fate of all who are greedy, whose unjust gain takes the lives of its possessors.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח
20 Wisdom calls out in the street, she lifts her voice in the square;
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה
21 in the main concourse she cries aloud, at the city gates she makes her speech:
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר
22 “How long, O simple ones, will you love your simple ways? How long will scoffers delight in their scorn and fools hate knowledge?
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת
23 If you had repented at my rebuke, then surely I would have poured out my spirit on you; I would have made my words known to you.
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם
24 Because you refused my call, and no one took my outstretched hand,
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב
25 because you neglected all my counsel, and wanted none of my correction,
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם
26 in turn I will mock your calamity; I will sneer when terror strikes you,
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם
27 when your dread comes like a storm, and your destruction like a whirlwind, when distress and anguish overwhelm you.
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה
28 Then they will call on me, but I will not answer; they will earnestly seek me, but will not find me.
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני
29 For they hated knowledge and chose not to fear the LORD.
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו
30 They accepted none of my counsel; they despised all my reproof.
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי
31 So they will eat the fruit of their own way, and be filled with their own devices.
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו
32 For the waywardness of the simple will slay them, and the complacency of fools will destroy them.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם
33 But whoever listens to me will dwell in safety, secure from the fear of evil.”
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה

< Proverbs 1 >