Numbers 5
1 Then the LORD said to Moses,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 “Command the Israelites to send away from the camp anyone with a skin disease, anyone who has a bodily discharge, and anyone who is defiled by a dead body.
| צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃ |
3 You must send away male and female alike; send them outside the camp so they will not defile their camp, where I dwell among them.”
| מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃ |
4 So the Israelites did this, sending such people outside the camp. They did just as the LORD had instructed Moses.
| ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃ |
5 And the LORD said to Moses,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
6 “Tell the Israelites that when a man or woman acts unfaithfully against the LORD by committing any sin against another, that person is guilty
| דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃ |
7 and must confess the sin he has committed. He must make full restitution, add a fifth to its value, and give all this to the one he has wronged.
| והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃ |
8 But if the man has no relative to whom restitution can be made for the wrong, the restitution belongs to the LORD and must be given to the priest along with the ram of atonement, by which the atonement is made for him.
| ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃ |
9 Every sacred contribution the Israelites bring to the priest shall belong to him.
| וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃ |
10 Each man’s sacred gifts are his own, but whatever he gives to the priest will belong to the priest.”
| ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃ |
11 Then the LORD said to Moses,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
12 “Speak to the Israelites and tell them that if any man’s wife goes astray and is unfaithful to him
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃ |
13 by sleeping with another man, and it is concealed from her husband and her impurity is undetected (since there is no witness against her and she was not caught in the act),
| ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃ |
14 and if a feeling of jealousy comes over her husband and he suspects his wife who has defiled herself—or if a feeling of jealousy comes over him and he suspects her even though she has not defiled herself—
| ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃ |
15 then he is to bring his wife to the priest. He must also bring for her an offering of a tenth of an ephah of barley flour. He is not to pour oil over it or put frankincense on it, because it is a grain offering for jealousy, an offering of memorial as a reminder of iniquity.
| והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃ |
16 The priest is to bring the wife forward and have her stand before the LORD.
| והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃ |
17 Then he is to take some holy water in a clay jar and put some of the dust from the tabernacle floor into the water.
| ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃ |
18 After the priest has the woman stand before the LORD, he is to let down her hair and place in her hands the grain offering of memorial, which is the grain offering for jealousy. The priest is to hold the bitter water that brings a curse.
| והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃ |
19 And he is to put the woman under oath and say to her, ‘If no other man has slept with you and you have not gone astray and become defiled while under your husband’s authority, may you be immune to this bitter water that brings a curse.
| והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃ |
20 But if you have gone astray while under your husband’s authority and have defiled yourself and lain carnally with a man other than your husband’—
| ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃ |
21 and the priest shall have the woman swear under the oath of the curse—‘then may the LORD make you an attested curse among your people by making your thigh shrivel and your belly swell.
| והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃ |
22 May this water that brings a curse enter your stomach and cause your belly to swell and your thigh to shrivel.’ Then the woman is to say, ‘Amen, Amen.’
| ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃ |
23 And the priest shall write these curses on a scroll and wash them off into the bitter water.
| וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃ |
24 He is to have the woman drink the bitter water that brings a curse, and it will enter her and cause her bitter suffering.
| והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃ |
25 The priest shall take from her hand the grain offering for jealousy, wave it before the LORD, and bring it to the altar.
| ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃ |
26 Then the priest is to take a handful of the grain offering as a memorial portion and burn it on the altar; after that he is to have the woman drink the water.
| וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃ |
27 When he has made her drink the water, if she has defiled herself and been unfaithful to her husband, then the water that brings a curse will enter her and cause bitter suffering; her belly will swell, her thigh will shrivel, and she will become accursed among her people.
| והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃ |
28 But if the woman has not defiled herself and is clean, she will be unaffected and able to conceive children.
| ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃ |
29 This is the law of jealousy when a wife goes astray and defiles herself while under her husband’s authority,
| זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃ |
30 or when a feeling of jealousy comes over a husband and he suspects his wife. He is to have the woman stand before the LORD, and the priest is to apply to her this entire law.
| או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃ |
31 The husband will be free from guilt, but the woman shall bear her iniquity.”
| ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃ |
