Numbers 35
1 Again the LORD spoke to Moses on the plains of Moab by the Jordan across from Jericho:
| וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ |
2 “Command the Israelites to give, from the inheritance they will possess, cities for the Levites to live in and pasturelands around the cities.
| צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ |
3 The cities will be for them to live in, and the pasturelands will be for their herds, their flocks, and all their other livestock.
| והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ |
4 The pasturelands around the cities you are to give the Levites will extend a thousand cubits from the wall on every side.
| ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ |
5 You are also to measure two thousand cubits outside the city on the east, two thousand on the south, two thousand on the west, and two thousand on the north, with the city in the center. These areas will serve as larger pasturelands for the cities.
| ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ |
6 Six of the cities you give the Levites are to be appointed as cities of refuge, to which a manslayer may flee. In addition to these, give the Levites forty-two other cities.
| ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ |
7 The total number of cities you give the Levites will be forty-eight, with their corresponding pasturelands.
| כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ |
8 The cities that you apportion from the territory of the Israelites should be given to the Levites in proportion to the inheritance of each tribe: more from a larger tribe and less from a smaller one.”
| והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ |
9 Then the LORD said to Moses,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
10 “Speak to the Israelites and tell them: When you cross the Jordan into the land of Canaan,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ |
11 designate cities to serve as your cities of refuge, so that a person who kills someone unintentionally may flee there.
| והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ |
12 You are to have these cities as a refuge from the avenger, so that the manslayer will not die until he stands trial before the assembly.
| והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ |
13 The cities you select will be your six cities of refuge.
| והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ |
14 Select three cities across the Jordan and three in the land of Canaan as cities of refuge.
| את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ |
15 These six cities will serve as a refuge for the Israelites and for the foreigner or stranger among them, so that anyone who kills a person unintentionally may flee there.
| לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃ |
16 If, however, anyone strikes a person with an iron object and kills him, he is a murderer; the murderer must surely be put to death.
| ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
17 Or if anyone has in his hand a stone of deadly size, and he strikes and kills another, he is a murderer; the murderer must surely be put to death.
| ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
18 If anyone has in his hand a deadly object of wood, and he strikes and kills another, he is a murderer; the murderer must surely be put to death.
| או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ |
19 The avenger of blood is to put the murderer to death; when he finds him, he is to kill him.
| גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ |
20 Likewise, if anyone maliciously pushes another or intentionally throws an object at him and kills him,
| ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ |
21 or if in hostility he strikes him with his hand and he dies, the one who struck him must surely be put to death; he is a murderer. When the avenger of blood finds the murderer, he is to kill him.
| או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃ |
22 But if anyone pushes a person suddenly, without hostility, or throws an object at him unintentionally,
| ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ |
23 or without looking drops a heavy stone that kills him, but he was not an enemy and did not intend to harm him,
| או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ |
24 then the congregation must judge between the slayer and the avenger of blood according to these ordinances.
| ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ |
25 The assembly is to protect the manslayer from the hand of the avenger of blood. Then the assembly will return him to the city of refuge to which he fled, and he must live there until the death of the high priest, who was anointed with the holy oil.
| והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ |
26 But if the manslayer ever goes outside the limits of the city of refuge to which he fled
| ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ |
27 and the avenger of blood finds him outside of his city of refuge and kills him, then the avenger will not be guilty of bloodshed
| ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ |
28 because the manslayer must remain in his city of refuge until the death of the high priest. Only after the death of the high priest may he return to the land he owns.
| כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃ |
29 This will be a statutory ordinance for you for the generations to come, wherever you live.
| והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ |
30 If anyone kills a person, the murderer is to be put to death on the testimony of the witnesses. But no one is to be put to death based on the testimony of a lone witness.
| כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ |
31 You are not to accept a ransom for the life of a murderer who deserves to die; he must surely be put to death.
| ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ |
32 Nor should you accept a ransom for the person who flees to a city of refuge and allow him to return and live on his own land before the death of the high priest.
| ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ |
33 Do not pollute the land where you live, for bloodshed pollutes the land, and no atonement can be made for the land on which the blood is shed, except by the blood of the one who shed it.
| ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ |
34 Do not defile the land where you live and where I dwell. For I, the LORD, dwell among the Israelites.”
| ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ |
