Numbers 23
1 Then Balaam said to Balak, “Build for me seven altars here, and prepare for me seven bulls and seven rams.”
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ |
2 So Balak did as Balaam had instructed, and Balak and Balaam offered a bull and a ram on each altar.
| ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ |
3 “Stay here by your burnt offering while I am gone,” Balaam said to Balak. “Perhaps the LORD will meet with me. And whatever He reveals to me, I will tell you.” So Balaam went off to a barren height,
| ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ |
4 and God met with him. “I have set up seven altars,” Balaam said, “and on each altar I have offered a bull and a ram.”
| ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ |
5 Then the LORD put a message in Balaam’s mouth, saying, “Return to Balak and give him this message.”
| וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ |
6 So he returned to Balak, who was standing there beside his burnt offering, with all the princes of Moab.
| וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ |
7 And Balaam lifted up an oracle, saying: “Balak brought me from Aram, the king of Moab from the mountains of the east. ‘Come,’ he said, ‘put a curse on Jacob for me; come and denounce Israel!’
| וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ |
8 How can I curse what God has not cursed? How can I denounce what the LORD has not denounced?
| מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ |
9 For I see them from atop the rocky cliffs, and I watch them from the hills. Behold, a people dwelling apart, not reckoning themselves among the nations.
| כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ |
10 Who can count the dust of Jacob or number even a fourth of Israel? Let me die the death of the righteous; let my end be like theirs!”
| מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ |
11 Then Balak said to Balaam, “What have you done to me? I brought you here to curse my enemies, and behold, you have only blessed them!”
| ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ |
12 But Balaam replied, “Should I not speak exactly what the LORD puts in my mouth?”
| ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ |
13 Then Balak said to him, “Please come with me to another place where you can see them. You will only see the outskirts of their camp—not all of them. And from there, curse them for me.”
| ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ |
14 So Balak took him to the field of Zophim, to the top of Pisgah, where he built seven altars and offered a bull and a ram on each altar.
| ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ |
15 Balaam said to Balak, “Stay here beside your burnt offering while I meet the LORD over there.”
| ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ |
16 And the LORD met with Balaam and put a message in his mouth, saying, “Return to Balak and speak what I tell you.”
| ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ |
17 So he returned to Balak, who was standing there by his burnt offering with the princes of Moab. “What did the LORD say?” Balak asked.
| ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ |
18 Then Balaam lifted up an oracle, saying: “Arise, O Balak, and listen; give ear to me, O son of Zippor.
| וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ |
19 God is not a man, that He should lie, or a son of man, that He should change His mind. Does He speak and not act? Does He promise and not fulfill?
| לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ |
20 I have indeed received a command to bless; He has blessed, and I cannot change it.
| הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ |
21 He considers no disaster for Jacob; He sees no trouble for Israel. The LORD their God is with them, and the shout of the King is among them.
| לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ |
22 God brought them out of Egypt with strength like a wild ox.
| אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ |
23 For there is no spell against Jacob and no divination against Israel. It will now be said of Jacob and Israel, ‘What great things God has done!’
| כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ |
24 Behold, the people rise like a lioness; they rouse themselves like a lion, not resting until they devour their prey and drink the blood of the slain.”
| הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ |
25 Now Balak said to Balaam, “Then neither curse them at all nor bless them at all!”
| ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ |
26 But Balaam replied, “Did I not tell you that whatever the LORD says, I must do?”
| ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ |
27 “Please come,” said Balak, “I will take you to another place. Perhaps it will please God that you curse them for me from there.”
| ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ |
28 And Balak took Balaam to the top of Peor, which overlooks the wasteland.
| ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ |
29 Then Balaam said, “Build for me seven altars here, and prepare for me seven bulls and seven rams.”
| ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ |
30 So Balak did as Balaam had instructed, and he offered a bull and a ram on each altar.
| ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ |
