< Matthew 14 >

1 At that time Herod the tetrarch heard the reports about Jesus
כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע,
2 and said to his servants, “This is John the Baptist; he has risen from the dead! That is why miraculous powers are at work in him.”
אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“
3 Now Herod had arrested John and bound him and put him in prison on account of Herodias, his brother Philip’s wife,
הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס,
4 because John had been telling him, “It is not lawful for you to have her.”
משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה.
5 Although Herod wanted to kill John, he was afraid of the people, because they regarded John as a prophet.
הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא.
6 On Herod’s birthday, however, the daughter of Herodias danced before them and pleased Herod
אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד,
7 so much that he promised with an oath to give to her whatever she asked.
והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה.
8 Prompted by her mother, she said, “Give me here on a platter the head of John the Baptist.”
לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל.
9 The king was grieved, but because of his oaths and his guests, he ordered that her wish be granted
המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות,
10 and sent to have John beheaded in the prison.
וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר
11 John’s head was brought in on a platter and presented to the girl, who carried it to her mother.
והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה.
12 Then John’s disciples came and took his body and buried it. And they went and informed Jesus.
תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה.
13 When Jesus heard about John, He withdrew by boat privately to a solitary place. But the crowds found out about it and followed Him on foot from the towns.
כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים.
14 When He stepped ashore and saw a large crowd, He had compassion on them and healed their sick.
ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם.
15 When evening came, the disciples came to Him and said, “This is a desolate place, and the hour is already late. Dismiss the crowds so they can go to the villages and buy themselves some food.”
לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“
16 “They do not need to go away,” Jesus replied. “You give them something to eat.”
אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“
17 “We have here only five loaves of bread and two fish,” they answered.
”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“
18 “Bring them here to Me,” Jesus said.
”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע.
19 And He directed the crowds to sit down on the grass. Taking the five loaves and the two fish and looking up to heaven, He spoke a blessing. Then He broke the loaves and gave them to the disciples, and the disciples gave them to the people.
הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם.
20 They all ate and were satisfied, and the disciples picked up twelve basketfuls of broken pieces that were left over.
כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים.
21 About five thousand men were fed, in addition to women and children.
באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים!
22 Immediately Jesus made the disciples get into the boat and go on ahead of Him to the other side, while He dismissed the crowds.
לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה.
23 After He had sent them away, He went up on the mountain by Himself to pray. When evening came, He was there alone,
לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים.
24 but the boat was already far from land, buffeted by the waves because the wind was against it.
25 During the fourth watch of the night, Jesus went out to them, walking on the sea.
בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים.
26 When the disciples saw Him walking on the sea, they were terrified. “It’s a ghost!” they said, and cried out in fear.
התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים.
27 But Jesus spoke up at once: “Take courage! It is I. Do not be afraid.”
ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“
28 “Lord, if it is You,” Peter replied, “command me to come to You on the water.”
”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“
29 “Come,” said Jesus. Then Peter got down out of the boat, walked on the water, and came toward Jesus.
”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע.
30 But when he saw the strength of the wind, he was afraid, and beginning to sink, cried out, “Lord, save me!”
אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס.
31 Immediately Jesus reached out His hand and took hold of Peter. “You of little faith,” He said, “why did you doubt?”
מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“
32 And when they had climbed back into the boat, the wind died down.
כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח.
33 Then those who were in the boat worshiped Him, saying, “Truly You are the Son of God!”
התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו.
34 When they had crossed over, they landed at Gennesaret.
הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת.
35 And when the men of that place recognized Jesus, they sent word to all the surrounding region. People brought all the sick to Him
אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם.
36 and begged Him just to let them touch the fringe of His cloak. And all who touched Him were healed.
החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא.

< Matthew 14 >