Leviticus 25
1 Then the LORD said to Moses on Mount Sinai,
| וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר |
2 “Speak to the Israelites and say to them: When you enter the land that I am giving you, the land itself must observe a Sabbath to the LORD.
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה |
3 For six years you may sow your field and prune your vineyard and gather its crops.
| שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה |
4 But in the seventh year there shall be a Sabbath of complete rest for the land—a Sabbath to the LORD. You are not to sow your field or prune your vineyard.
| ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר |
5 You are not to reap the aftergrowth of your harvest or gather the grapes of your untended vines. The land must have a year of complete rest.
| את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ |
6 Whatever the land yields during the Sabbath year shall be food for you—for yourself, your manservant and maidservant, the hired hand or foreigner who stays with you,
| והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך |
7 and for your livestock and the wild animals in your land. All its growth may serve as food.
| ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל |
8 And you shall count off seven Sabbaths of years—seven times seven years—so that the seven Sabbaths of years amount to forty-nine years.
| וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה |
9 Then you are to sound the horn far and wide on the tenth day of the seventh month, the Day of Atonement. You shall sound it throughout your land.
| והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם |
10 So you are to consecrate the fiftieth year and proclaim liberty in the land for all its inhabitants. It shall be your Jubilee, when each of you is to return to his property and to his clan.
| וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו |
11 The fiftieth year will be a Jubilee for you; you are not to sow the land or reap its aftergrowth or harvest the untended vines.
| יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה |
12 For it is a Jubilee; it shall be holy to you. You may eat only the crops taken directly from the field.
| כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה |
13 In this Year of Jubilee, each of you shall return to his own property.
| בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו |
14 If you make a sale to your neighbor or a purchase from him, you must not take advantage of each other.
| וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו |
15 You are to buy from your neighbor according to the number of years since the last Jubilee; he is to sell to you according to the number of harvest years remaining.
| במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
16 You shall increase the price in proportion to a greater number of years, or decrease it in proportion to a lesser number of years; for he is selling you a given number of harvests.
| לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך |
17 Do not take advantage of each other, but fear your God; for I am the LORD your God.
| ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם |
18 You are to keep My statutes and carefully observe My judgments, so that you may dwell securely in the land.
| ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח |
19 Then the land will yield its fruit, so that you can eat your fill and dwell in safety in the land.
| ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה |
20 Now you may wonder, ‘What will we eat in the seventh year if we do not sow or gather our produce?’
| וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו |
21 But I will send My blessing upon you in the sixth year, so that the land will yield a crop sufficient for three years.
| וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים |
22 While you are sowing in the eighth year, you will be eating from the previous harvest, until the ninth year’s harvest comes in.
| וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן |
23 The land must not be sold permanently, because it is Mine, and you are but foreigners and residents with Me.
| והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי |
24 Thus for every piece of property you possess, you must provide for the redemption of the land.
| ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
25 If your brother becomes impoverished and sells some of his property, his nearest of kin may come and redeem what his brother has sold.
| כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו |
26 Or if a man has no one to redeem it for him, but he prospers and acquires enough to redeem his land,
| ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
27 he shall calculate the years since its sale, repay the balance to the man to whom he sold it, and return to his property.
| וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו |
28 But if he cannot obtain enough to repay him, what he sold will remain in possession of the buyer until the Year of Jubilee. In the Jubilee, however, it is to be released, so that he may return to his property.
| ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו |
29 If a man sells a house in a walled city, he retains his right of redemption until a full year after its sale; during that year it may be redeemed.
| ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו |
30 If it is not redeemed by the end of a full year, then the house in the walled city is permanently transferred to its buyer and his descendants. It is not to be released in the Jubilee.
| ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל |
31 But houses in villages with no walls around them are to be considered as open fields. They may be redeemed, and they shall be released in the Jubilee.
| ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא |
32 As for the cities of the Levites, the Levites always have the right to redeem their houses in the cities they possess.
| וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים |
33 So whatever belongs to the Levites may be redeemed—a house sold in a city they possess—and must be released in the Jubilee, because the houses in the cities of the Levites are their possession among the Israelites.
| ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל |
34 But the open pastureland around their cities may not be sold, for this is their permanent possession.
| ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם |
35 Now if your countryman becomes destitute and cannot support himself among you, then you are to help him as you would a foreigner or stranger, so that he can continue to live among you.
| וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך |
36 Do not take any interest or profit from him, but fear your God, that your countryman may live among you.
| אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך |
37 You must not lend him your silver at interest or sell him your food for profit.
| את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך |
38 I am the LORD your God, who brought you out of the land of Egypt to give you the land of Canaan and to be your God.
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים |
39 If a countryman among you becomes destitute and sells himself to you, then you must not force him into slave labor.
| וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד |
40 Let him stay with you as a hired worker or temporary resident; he is to work for you until the Year of Jubilee.
| כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך |
41 Then he and his children are to be released, and he may return to his clan and to the property of his fathers.
| ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב |
42 Because the Israelites are My servants, whom I brought out of the land of Egypt, they are not to be sold as slaves.
| כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד |
43 You are not to rule over them harshly, but you shall fear your God.
| לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך |
44 Your menservants and maidservants shall come from the nations around you, from whom you may purchase them.
| ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה |
45 You may also purchase them from the foreigners residing among you or their clans living among you who are born in your land. These may become your property.
| וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה |
46 You may leave them to your sons after you to inherit as property; you can make them slaves for life. But as for your brothers, the Israelites, no man may rule harshly over his brother.
| והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך |
47 If a foreigner residing among you prospers, but your countryman dwelling near him becomes destitute and sells himself to the foreigner or to a member of his clan,
| וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר |
48 he retains the right of redemption after he has sold himself. One of his brothers may redeem him:
| אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו |
49 either his uncle or cousin or any close relative from his clan may redeem him. Or if he prospers, he may redeem himself.
| או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל |
50 He and his purchaser will then count the time from the year he sold himself up to the Year of Jubilee. The price of his sale will be determined by the number of years, based on the daily wages of a hired hand.
| וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו |
51 If many years remain, he must pay for his redemption in proportion to his purchase price.
| אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו |
52 If only a few years remain until the Year of Jubilee, he is to calculate and pay his redemption according to his remaining years.
| ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו |
53 He shall be treated like a man hired from year to year, but a foreign owner must not rule over him harshly in your sight.
| כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך |
54 Even if he is not redeemed in any of these ways, he and his children shall be released in the Year of Jubilee.
| ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו |
55 For the Israelites are My servants. They are My servants, whom I brought out of the land of Egypt. I am the LORD your God.
| כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם |
