Lamentations 5
1 Remember, O LORD, what has happened to us. Look and see our disgrace!
| זכר יהוה מה היה לנו הביט (הביטה) וראה את חרפתנו |
2 Our inheritance has been turned over to strangers, our houses to foreigners.
| נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים |
3 We have become fatherless orphans; our mothers are widows.
| יתומים היינו אין (ואין) אב אמתינו כאלמנות |
4 We must buy the water we drink; our wood comes at a price.
| מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו |
5 We are closely pursued; we are weary and find no rest.
| על צוארנו נרדפנו יגענו לא (ולא) הונח לנו |
6 We submitted to Egypt and Assyria to get enough bread.
| מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם |
7 Our fathers sinned and are no more, but we bear their punishment.
| אבתינו חטאו אינם (ואינם) אנחנו (ואנחנו) עונתיהם סבלנו |
8 Slaves rule over us; there is no one to deliver us from their hands.
| עבדים משלו בנו פרק אין מידם |
9 We get our bread at the risk of our lives because of the sword in the wilderness.
| בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר |
10 Our skin is as hot as an oven with fever from our hunger.
| עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב |
11 Women have been ravished in Zion, virgins in the cities of Judah.
| נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה |
12 Princes have been hung up by their hands; elders receive no respect.
| שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו |
13 Young men toil at millstones; boys stagger under loads of wood.
| בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו |
14 The elders have left the city gate; the young men have stopped their music.
| זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם |
15 Joy has left our hearts; our dancing has turned to mourning.
| שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו |
16 The crown has fallen from our head. Woe to us, for we have sinned!
| נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו |
17 Because of this, our hearts are faint; because of these, our eyes grow dim—
| על זה היה דוה לבנו--על אלה חשכו עינינו |
18 because of Mount Zion, which lies desolate, patrolled by foxes.
| על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו |
19 You, O LORD, reign forever; Your throne endures from generation to generation.
| אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדור ודור |
20 Why have You forgotten us forever? Why have You forsaken us for so long?
| למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים |
21 Restore us to Yourself, O LORD, so we may return; renew our days as of old,
| השיבנו יהוה אליך ונשוב (ונשובה) חדש ימינו כקדם |
22 unless You have utterly rejected us and remain angry with us beyond measure.
| כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד |
