< Lamentations 4 >

1 How the gold has become tarnished, the pure gold has become dull! The gems of the temple lie scattered on every street corner.
איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות
2 How the precious sons of Zion, once worth their weight in pure gold, are now esteemed as jars of clay, the work of a potter’s hands!
בני ציון היקרים המסלאים בפז--איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר
3 Even jackals offer their breasts to nurse their young, but the daughter of my people has become cruel, like an ostrich in the wilderness.
גם תנין (תנים) חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים (כיענים) במדבר
4 The nursing infant’s tongue clings in thirst to the roof of his mouth. Little children beg for bread, but no one gives them any.
דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם
5 Those who once ate delicacies are destitute in the streets; those brought up in crimson huddle in ash heaps.
האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות
6 The punishment of the daughter of my people is greater than that of Sodom, which was overthrown in an instant without a hand turned to help her.
ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים
7 Her dignitaries were brighter than snow, whiter than milk; their bodies were more ruddy than rubies, their appearance like sapphires.
זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם
8 But now their appearance is blacker than soot; they are not recognized in the streets. Their skin has shriveled on their bones; it has become as dry as a stick.
חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ
9 Those slain by the sword are better off than those who die of hunger, who waste away, pierced with pain because the fields lack produce.
טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי
10 The hands of compassionate women have cooked their own children, who became their food in the destruction of the daughter of my people.
ידי נשים רחמניות--בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי
11 The LORD has exhausted His wrath; He has poured out His fierce anger; He has kindled a fire in Zion, and it has consumed her foundations.
כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה
12 The kings of the earth did not believe, nor any people of the world, that an enemy or a foe could enter the gates of Jerusalem.
לא האמינו מלכי ארץ וכל (כל) ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם
13 But this was for the sins of her prophets and the guilt of her priests, who shed the blood of the righteous in her midst.
מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים
14 They wandered blind in the streets, defiled by this blood, so that no one dared to touch their garments.
נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם
15 “Go away! Unclean!” men shouted at them. “Away, away! Do not touch us!” So they fled and wandered. Among the nations it was said, “They can stay here no longer.”
סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו--כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור
16 The presence of the LORD has scattered them; He regards them no more. The priests are shown no honor; the elders find no favor.
פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים (וזקנים) לא חננו
17 All the while our eyes were failing as we looked in vain for help. We watched from our towers for a nation that could not save us.
עודינה (עודינו) תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע
18 They stalked our every step, so that we could not walk in our streets. Our end drew near, our time ran out, for our end had come!
צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו
19 Those who chased us were swifter than the eagles in the sky; they pursued us over the mountains and ambushed us in the wilderness.
קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו
20 The LORD’s anointed, the breath of our life, was captured in their pits. We had said of him, “Under his shadow we will live among the nations.”
רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים
21 So rejoice and be glad, O Daughter of Edom, you who dwell in the land of Uz. Yet the cup will pass to you as well; you will get drunk and expose yourself.
שישי ושמחי בת אדום יושבתי (יושבת) בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס--תשכרי ותתערי
22 O Daughter of Zion, your punishment is complete; He will not prolong your exile. But He will punish your iniquity, O Daughter of Edom; He will expose your sins.
תם עונך בת ציון--לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך

< Lamentations 4 >