Lamentations 3
1 I am the man who has seen affliction under the rod of God’s wrath.
| אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ |
2 He has driven me away and made me walk in darkness instead of light.
| אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ |
3 Indeed, He keeps turning His hand against me all day long.
| אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ |
4 He has worn away my flesh and skin; He has shattered my bones.
| בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ |
5 He has besieged me and surrounded me with bitterness and hardship.
| בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ |
6 He has made me dwell in darkness like those dead for ages.
| במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ |
7 He has walled me in so I cannot escape; He has weighed me down with chains.
| גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ |
8 Even when I cry out and plead for help, He shuts out my prayer.
| גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ |
9 He has barred my ways with cut stones; He has made my paths crooked.
| גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ |
10 He is a bear lying in wait, a lion hiding in ambush.
| דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ |
11 He forced me off my path and tore me to pieces; He left me without help.
| דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ |
12 He bent His bow and set me as the target for His arrow.
| דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ |
13 He pierced my kidneys with His arrows.
| הביא בכליותי בני אשפתו׃ |
14 I am a laughingstock to all my people; they mock me in song all day long.
| הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ |
15 He has filled me with bitterness; He has intoxicated me with wormwood.
| השביעני במרורים הרוני לענה׃ |
16 He has ground my teeth with gravel and trampled me in the dust.
| ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ |
17 My soul has been deprived of peace; I have forgotten what prosperity is.
| ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ |
18 So I say, “My strength has perished, along with my hope from the LORD.”
| ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ |
19 Remember my affliction and wandering, the wormwood and the gall.
| זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ |
20 Surely my soul remembers and is humbled within me.
| זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ |
21 Yet I call this to mind, and therefore I have hope:
| זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ |
22 Because of the loving devotion of the LORD we are not consumed, for His mercies never fail.
| חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ |
23 They are new every morning; great is Your faithfulness!
| חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ |
24 “The LORD is my portion,” says my soul, “therefore I will hope in Him.”
| חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ |
25 The LORD is good to those who wait for Him, to the soul who seeks Him.
| טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ |
26 It is good to wait quietly for the salvation of the LORD.
| טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ |
27 It is good for a man to bear the yoke while he is still young.
| טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ |
28 Let him sit alone in silence, for God has disciplined him.
| ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ |
29 Let him bury his face in the dust— perhaps there is still hope.
| יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ |
30 Let him offer his cheek to the one who would strike him; let him be filled with reproach.
| יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ |
31 For the Lord will not cast us off forever.
| כי לא יזנח לעולם אדני׃ |
32 Even if He causes grief, He will show compassion according to His abundant loving devotion.
| כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ |
33 For He does not willingly afflict or grieve the sons of men.
| כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ |
34 To crush underfoot all the prisoners of the land,
| לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ |
35 to deny a man justice before the Most High,
| להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ |
36 to subvert a man in his lawsuit— of these the Lord does not approve.
| לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ |
37 Who has spoken and it came to pass, unless the Lord has ordained it?
| מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ |
38 Do not both adversity and good come from the mouth of the Most High?
| מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ |
39 Why should any mortal man complain, in view of his sins?
| מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ |
40 Let us examine and test our ways, and turn back to the LORD.
| נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ |
41 Let us lift up our hearts and hands to God in heaven:
| נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ |
42 “We have sinned and rebelled; You have not forgiven.”
| נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ |
43 You have covered Yourself in anger and pursued us; You have killed without pity.
| סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ |
44 You have covered Yourself with a cloud that no prayer can pass through.
| סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ |
45 You have made us scum and refuse among the nations.
| סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ |
46 All our enemies open their mouths against us.
| פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ |
47 Panic and pitfall have come upon us— devastation and destruction.
| פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ |
48 Streams of tears flow from my eyes over the destruction of the daughter of my people.
| פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ |
49 My eyes overflow unceasingly, without relief,
| עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ |
50 until the LORD looks down from heaven and sees.
| עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ |
51 My eyes bring grief to my soul because of all the daughters of my city.
| עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ |
52 Without cause my enemies hunted me like a bird.
| צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ |
53 They dropped me alive into a pit and cast stones upon me.
| צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ |
54 The waters flowed over my head, and I thought I was going to die.
| צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ |
55 I called on Your name, O LORD, out of the depths of the Pit.
| קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ |
56 You heard my plea: “Do not ignore my cry for relief.”
| קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ |
57 You drew near when I called on You; You said, “Do not be afraid.”
| קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ |
58 You defend my cause, O Lord; You redeem my life.
| רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ |
59 You have seen, O LORD, the wrong done to me; vindicate my cause!
| ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ |
60 You have seen all their malice, all their plots against me.
| ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ |
61 O LORD, You have heard their insults, all their plots against me—
| שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ |
62 the slander and murmuring of my assailants against me all day long.
| שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ |
63 When they sit and when they rise, see how they mock me in song.
| שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ |
64 You will pay them back what they deserve, O LORD, according to the work of their hands.
| תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ |
65 Put a veil of anguish over their hearts; may Your curse be upon them!
| תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ |
66 You will pursue them in anger and exterminate them from under Your heavens, O LORD.
| תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ |
