Judges 5
1 On that day Deborah and Barak son of Abinoam sang this song:
| ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר |
2 “When the princes take the lead in Israel, when the people volunteer, bless the LORD.
| בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה |
3 Listen, O kings! Give ear, O princes! I will sing to the LORD; I will sing praise to the LORD, the God of Israel.
| שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל |
4 O LORD, when You went out from Seir, when You marched from the land of Edom, the earth trembled, the heavens poured out rain, and the clouds poured down water.
| יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים |
5 The mountains quaked before the LORD, the One of Sinai, before the LORD, the God of Israel.
| הרים נזלו מפני יהוה זה סיני--מפני יהוה אלהי ישראל |
6 In the days of Shamgar son of Anath, in the days of Jael, the highways were deserted and the travelers took the byways.
| בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות--ילכו ארחות עקלקלות |
7 Life in the villages ceased; it ended in Israel, until I, Deborah, arose, a mother in Israel.
| חדלו פרזון בישראל חדלו-- עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל |
8 When they chose new gods, then war came to their gates. Not a shield or spear was found among forty thousand in Israel.
| יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל |
9 My heart is with the princes of Israel, with the volunteers among the people. Bless the LORD!
| לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה |
10 You who ride white donkeys, who sit on saddle blankets, and you who travel the road, ponder
| רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך--שיחו |
11 the voices of the singers at the watering places. There they shall recount the righteous acts of the LORD, the righteous deeds of His villagers in Israel. Then the people of the LORD went down to the gates:
| מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזונו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה |
12 ‘Awake, awake, O Deborah! Awake, awake, sing a song! Arise, O Barak, and take hold of your captives, O son of Abinoam!’
| עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם |
13 Then the survivors came down to the nobles; the people of the LORD came down to me against the mighty.
| אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים |
14 Some came from Ephraim, with their roots in Amalek; Benjamin came with your people after you. The commanders came down from Machir, the bearers of the marshal’s staff from Zebulun.
| מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר |
15 The princes of Issachar were with Deborah, and Issachar was with Barak, rushing into the valley at his heels. In the clans of Reuben there was great indecision.
| ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב |
16 Why did you sit among the sheepfolds to hear the whistling for the flocks? In the clans of Reuben there was great indecision.
| למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב |
17 Gilead remained beyond the Jordan. Dan, why did you linger by the ships? Asher stayed at the coast and remained in his harbors.
| גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון |
18 Zebulun was a people who risked their lives; Naphtali, too, on the heights of the battlefield.
| זבלון עם חרף נפשו למות-- ונפתלי על מרומי שדה |
19 Kings came and fought; then the kings of Canaan fought at Taanach by the waters of Megiddo, but they took no plunder of silver.
| באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו |
20 From the heavens the stars fought; from their courses they fought against Sisera.
| מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא |
21 The River Kishon swept them away, the ancient river, the River Kishon. March on, O my soul, in strength!
| נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז |
22 Then the hooves of horses thundered— the mad galloping of his stallions.
| אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו |
23 ‘Curse Meroz,’ says the angel of the LORD. ‘Bitterly curse her inhabitants; for they did not come to help the LORD, to help the LORD against the mighty.’
| אורו מרוז אמר מלאך יהוה--ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים |
24 Most blessed among women is Jael, the wife of Heber the Kenite, most blessed of tent-dwelling women.
| תברך מנשים--יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך |
25 He asked for water, and she gave him milk. In a magnificent bowl she brought him curds.
| מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה |
26 She reached for the tent peg, her right hand for the workman’s hammer. She struck Sisera and crushed his skull; she shattered and pierced his temple.
| ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו |
27 At her feet he collapsed, he fell, there he lay still; at her feet he collapsed, he fell; where he collapsed, there he fell dead.
| בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד |
28 Sisera’s mother looked through the window; she peered through the lattice and lamented: ‘Why is his chariot so long in coming? What has delayed the clatter of his chariots?’
| בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא-- מדוע אחרו פעמי מרכבותיו |
29 Her wisest ladies answer; indeed she keeps telling herself,
| חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה |
30 ‘Are they not finding and dividing the spoil— a girl or two for each warrior, a plunder of dyed garments for Sisera, the spoil of embroidered garments for the neck of the looter?’
| הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר-- שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל |
31 So may all your enemies perish, O LORD! But may those who love You shine like the sun at its brightest.” And the land had rest for forty years.
| כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה |
