Joel 1
1 This is the word of the LORD that came to Joel son of Pethuel:
| דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃ |
2 Hear this, O elders; and give ear, all who dwell in the land. Has anything like this ever happened in your days or in the days of your fathers?
| שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃ |
3 Tell it to your children; let your children tell it to their children, and their children to the next generation.
| עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃ |
4 What the devouring locust has left, the swarming locust has eaten; what the swarming locust has left, the young locust has eaten; and what the young locust has left, the destroying locust has eaten.
| יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃ |
5 Wake up, you drunkards, and weep; wail, all you drinkers of wine, because of the sweet wine, for it has been cut off from your mouth.
| הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃ |
6 For a nation has invaded My land, powerful and without number; its teeth are the teeth of a lion, and its fangs are the fangs of a lioness.
| כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃ |
7 It has laid waste My grapevine and splintered My fig tree. It has stripped off the bark and thrown it away; the branches have turned white.
| שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃ |
8 Wail like a virgin dressed in sackcloth, grieving for the husband of her youth.
| אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃ |
9 Grain and drink offerings have been cut off from the house of the LORD; the priests are in mourning, those who minister before the LORD.
| הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃ |
10 The field is ruined; the land mourns. For the grain is destroyed, the new wine is dried up, and the oil fails.
| שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃ |
11 Be dismayed, O farmers, wail, O vinedressers, over the wheat and barley, because the harvest of the field has perished.
| הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃ |
12 The grapevine is dried up, and the fig tree is withered; the pomegranate, palm, and apple— all the trees of the orchard—are withered. Surely the joy of mankind has dried up.
| הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃ |
13 Put on sackcloth and lament, O priests; wail, O ministers of the altar. Come, spend the night in sackcloth, O ministers of my God, because the grain and drink offerings are withheld from the house of your God.
| חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃ |
14 Consecrate a fast; proclaim a solemn assembly! Gather the elders and all the residents of the land to the house of the LORD your God, and cry out to the LORD.
| קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃ |
15 Alas for the day! For the Day of the LORD is near, and it will come as destruction from the Almighty.
| אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃ |
16 Has not the food been cut off before our very eyes— joy and gladness from the house of our God?
| הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃ |
17 The seeds lie shriveled beneath the clods; the storehouses are in ruins; the granaries are broken down, for the grain has withered away.
| עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃ |
18 How the cattle groan! The herds wander in confusion because they have no pasture. Even the flocks of sheep are suffering.
| מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃ |
19 To You, O LORD, I call, for fire has consumed the open pastures and flames have scorched all the trees of the field.
| אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃ |
20 Even the beasts of the field pant for You, for the streams of water have dried up, and fire has consumed the open pastures.
| גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ |
