Job 4
1 Then Eliphaz the Temanite replied:
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 “If one ventures a word with you, will you be wearied? Yet who can keep from speaking?
| הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ |
3 Surely you have instructed many, and have strengthened their feeble hands.
| הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ |
4 Your words have steadied those who stumbled; you have braced the knees that were buckling.
| כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ |
5 But now trouble has come upon you, and you are weary. It strikes you, and you are dismayed.
| כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ |
6 Is your reverence not your confidence, and the uprightness of your ways your hope?
| הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ |
7 Consider now, I plead: Who, being innocent, has ever perished? Or where have the upright been destroyed?
| זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ |
8 As I have observed, those who plow iniquity and those who sow trouble reap the same.
| כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ |
9 By the breath of God they perish, and by the blast of His anger they are consumed.
| מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ |
10 The lion may roar, and the fierce lion may growl, yet the teeth of the young lions are broken.
| שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ |
11 The old lion perishes for lack of prey, and the cubs of the lioness are scattered.
| ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ |
12 Now a word came to me secretly; my ears caught a whisper of it.
| ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ |
13 In disquieting visions in the night, when deep sleep falls on men,
| בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ |
14 fear and trembling came over me and made all my bones shudder.
| פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ |
15 Then a spirit glided past my face, and the hair on my body bristled.
| ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ |
16 It stood still, but I could not discern its appearance; a form loomed before my eyes, and I heard a whispering voice:
| יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ |
17 ‘Can a mortal be more righteous than God, or a man more pure than his Maker?
| האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ |
18 If God puts no trust in His servants, and He charges His angels with error,
| הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ |
19 how much more those who dwell in houses of clay, whose foundations are in the dust, who can be crushed like a moth!
| אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ |
20 They are smashed to pieces from dawn to dusk; unnoticed, they perish forever.
| מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ |
21 Are not their tent cords pulled up, so that they die without wisdom?’
| הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ |
