Job 37
1 “At this my heart also pounds and leaps from its place.
| אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ |
2 Listen closely to the thunder of His voice and the rumbling that comes from His mouth.
| שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ |
3 He unleashes His lightning beneath the whole sky and sends it to the ends of the earth.
| תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ |
4 Then there comes a roaring sound; He thunders with His majestic voice. He does not restrain the lightning when His voice resounds.
| אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ |
5 God thunders wondrously with His voice; He does great things we cannot comprehend.
| ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ |
6 For He says to the snow, ‘Fall on the earth,’ and to the gentle rain, ‘Pour out a mighty downpour.’
| כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ |
7 He seals up the hand of every man, so that all men may know His work.
| ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ |
8 The wild animals enter their lairs; they settle down in their dens.
| ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ |
9 The tempest comes from its chamber, and the cold from the driving north winds.
| מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ |
10 By the breath of God the ice is formed and the watery expanses are frozen.
| מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ |
11 He loads the clouds with moisture; He scatters His lightning through them.
| אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ |
12 They swirl about, whirling at His direction, accomplishing all that He commands over the face of all the earth.
| והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ |
13 Whether for punishment or for His land, He accomplishes this in His loving devotion.
| אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ |
14 Listen to this, O Job; stand still and consider the wonders of God.
| האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ |
15 Do you know how God dispatches the clouds or makes the lightning flash?
| התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ |
16 Do you understand how the clouds float, those wonders of Him who is perfect in knowledge?
| התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ |
17 You whose clothes get hot when the land lies hushed under the south wind,
| אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ |
18 can you, like Him, spread out the skies to reflect the heat like a mirror of bronze?
| תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ |
19 Teach us what we should say to Him; we cannot draw up our case when our faces are in darkness.
| הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ |
20 Should He be told that I want to speak? Would a man ask to be swallowed up?
| היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ |
21 Now no one can gaze at the sun when it is bright in the skies after the wind has swept them clean.
| ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ |
22 Out of the north He comes in golden splendor; awesome majesty surrounds Him.
| מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ |
23 The Almighty is beyond our reach; He is exalted in power! In His justice and great righteousness He does not oppress.
| שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ |
24 Therefore, men fear Him, for He is not partial to the wise in heart.”
| לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ |
