Job 32
1 So these three men stopped answering Job, because he was righteous in his own eyes.
| וישבתו שלשת האנשים האלה-- מענות את-איוב כי הוא צדיק בעיניו |
2 This kindled the anger of Elihu son of Barachel the Buzite, of the family of Ram. He burned with anger against Job for justifying himself rather than God,
| ויחר אף אליהוא בן-ברכאל הבוזי-- ממשפחת-רם באיוב חרה אפו-- על-צדקו נפשו מאלהים |
3 and he burned with anger against Job’s three friends because they had failed to refute Job, and yet had condemned him.
| ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא-מצאו מענה-- וירשיעו את-איוב |
4 Now Elihu had waited to speak to Job because the others were older than he.
| ואליהו--חכה את-איוב בדברים כי זקנים-המה ממנו לימים |
5 But when he saw that the three men had no further reply, his anger was kindled.
| וירא אליהוא--כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו |
6 So Elihu son of Barachel the Buzite declared: “I am young in years, while you are old; that is why I was timid and afraid to tell you what I know.
| ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי-- ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על-כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם |
7 I thought that age should speak, and many years should teach wisdom.
| אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה |
8 But there is a spirit in a man, the breath of the Almighty, that gives him understanding.
| אכן רוח-היא באנוש ונשמת שדי תבינם |
9 It is not only the old who are wise, or the elderly who understand justice.
| לא-רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט |
10 Therefore I say, ‘Listen to me; I too will declare what I know.’
| לכן אמרתי שמעה-לי אחוה דעי אף-אני |
11 Indeed, I waited while you spoke; I listened to your reasoning; as you searched for words,
| הן הוחלתי לדבריכם--אזין עד-תבונתיכם עד-תחקרון מלין |
12 I paid you full attention. But no one proved Job wrong; not one of you rebutted his arguments.
| ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח--עונה אמריו מכם |
13 So do not claim, ‘We have found wisdom; let God, not man, refute him.’
| פן-תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא-איש |
14 But Job has not directed his words against me, and I will not answer him with your arguments.
| ולא-ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו |
15 Job’s friends are dismayed, with no more to say; words have escaped them.
| חתו לא-ענו עוד העתיקו מהם מלים |
16 Must I wait, now that they are silent, now that they stand and no longer reply?
| והוחלתי כי-לא ידברו כי עמדו לא-ענו עוד |
17 I too will answer; yes, I will declare what I know.
| אענה אף-אני חלקי אחוה דעי אף-אני |
18 For I am full of words, and my spirit within me compels me.
| כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני |
19 Behold, my belly is like unvented wine; it is about to burst like a new wineskin.
| הנה-בטני--כיין לא-יפתח כאבות חדשים יבקע |
20 I must speak and find relief; I must open my lips and respond.
| אדברה וירוח-לי אפתח שפתי ואענה |
21 I will be partial to no one, nor will I flatter any man.
| אל-נא אשא פני-איש ואל-אדם לא אכנה |
22 For I do not know how to flatter, or my Maker would remove me in an instant.
| כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני |
