Job 31
1 “I have made a covenant with my eyes. How then could I gaze with desire at a virgin?
| ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ |
2 For what is the allotment of God from above, or the heritage from the Almighty on high?
| ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ |
3 Does not disaster come to the unjust and calamity to the workers of iniquity?
| הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ |
4 Does He not see my ways and count my every step?
| הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ |
5 If I have walked in falsehood or my foot has rushed to deceit,
| אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ |
6 let God weigh me with honest scales, that He may know my integrity.
| ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ |
7 If my steps have turned from the path, if my heart has followed my eyes, or if impurity has stuck to my hands,
| אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ |
8 then may another eat what I have sown, and may my crops be uprooted.
| אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ |
9 If my heart has been enticed by my neighbor’s wife, or I have lurked at his door,
| אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ |
10 then may my own wife grind grain for another, and may other men sleep with her.
| תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ |
11 For that would be a heinous crime, an iniquity to be judged.
| כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ |
12 For it is a fire that burns down to Abaddon; it would root out my entire harvest.
| כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ |
13 If I have rejected the cause of my manservant or maidservant when they made a complaint against me,
| אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ |
14 what will I do when God rises to judge? How will I answer when called to account?
| ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ |
15 Did not He who made me in the womb also make them? Did not the same One form us in the womb?
| הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ |
16 If I have denied the desires of the poor or allowed the widow’s eyes to fail,
| אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ |
17 if I have eaten my morsel alone, not sharing it with the fatherless—
| ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ |
18 though from my youth I reared him as would a father, and from my mother’s womb I guided the widow—
| כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ |
19 if I have seen one perish for lack of clothing, or a needy man without a cloak,
| אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ |
20 if his heart has not blessed me for warming him with the fleece of my sheep,
| אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ |
21 if I have lifted up my hand against the fatherless because I saw that I had support in the gate,
| אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ |
22 then may my arm fall from my shoulder and be torn from its socket.
| כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ |
23 For calamity from God terrifies me, and His splendor I cannot overpower.
| כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ |
24 If I have put my trust in gold or called pure gold my security,
| אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ |
25 if I have rejoiced in my great wealth because my hand had gained so much,
| אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ |
26 if I have beheld the sun in its radiance or the moon moving in splendor,
| אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ |
27 so that my heart was secretly enticed and my hand threw a kiss from my mouth,
| ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ |
28 this would also be an iniquity to be judged, for I would have denied God on high.
| גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ |
29 If I have rejoiced in my enemy’s ruin, or exulted when evil befell him—
| אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ |
30 I have not allowed my mouth to sin by asking for his life with a curse—
| ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ |
31 if the men of my house have not said, ‘Who is there who has not had his fill?’—
| אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ |
32 but no stranger had to lodge on the street, for my door has been open to the traveler—
| בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ |
33 if I have covered my transgressions like Adam by hiding my guilt in my heart,
| אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ |
34 because I greatly feared the crowds and the contempt of the clans terrified me, so that I kept silent and would not go outside—
| כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ |
35 (Oh, that I had one to hear me! Here is my signature. Let the Almighty answer me; let my accuser compose an indictment.
| מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ |
36 Surely I would carry it on my shoulder and wear it like a crown.
| אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ |
37 I would give account of all my steps; I would approach Him like a prince.)—
| מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ |
38 if my land cries out against me and its furrows weep together,
| אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ |
39 if I have devoured its produce without payment or broken the spirit of its tenants,
| אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ |
40 then let briers grow instead of wheat and stinkweed instead of barley.” Thus conclude the words of Job.
| תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ |
