Job 27
1 Job continued his discourse:
| ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ |
2 “As surely as God lives, who has deprived me of justice— the Almighty, who has embittered my soul—
| חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ |
3 as long as my breath is still within me and the breath of God remains in my nostrils,
| כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ |
4 my lips will not speak wickedness, and my tongue will not utter deceit.
| אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ |
5 I will never say that you are right; I will maintain my integrity until I die.
| חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ |
6 I will cling to my righteousness and never let go. As long as I live, my conscience will not accuse me.
| בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ |
7 May my enemy be like the wicked and my opponent like the unjust.
| יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ |
8 For what is the hope of the godless when he is cut off, when God takes away his life?
| כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ |
9 Will God hear his cry when distress comes upon him?
| הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ |
10 Will he delight in the Almighty? Will he call upon God at all times?
| אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ |
11 I will instruct you in the power of God. I will not conceal the ways of the Almighty.
| אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ |
12 Surely all of you have seen it for yourselves. Why then do you keep up this empty talk?
| הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ |
13 This is the wicked man’s portion from God— the heritage the ruthless receive from the Almighty.
| זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ |
14 Though his sons are many, they are destined for the sword; and his offspring will never have enough food.
| אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ |
15 His survivors will be buried by the plague, and their widows will not weep for them.
| שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ |
16 Though he heaps up silver like dust and piles up a wardrobe like clay,
| אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ |
17 what he lays up, the righteous will wear, and his silver will be divided by the innocent.
| יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ |
18 The house he built is like a moth’s cocoon, like a hut set up by a watchman.
| בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ |
19 He lies down wealthy, but will do so no more; when he opens his eyes, all is gone.
| עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ |
20 Terrors overtake him like a flood; a tempest sweeps him away in the night.
| תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ |
21 The east wind carries him away, and he is gone; it sweeps him out of his place.
| ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ |
22 It hurls itself against him without mercy as he flees headlong from its power.
| וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ |
23 It claps its hands at him and hisses him out of his place.
| ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ |
