< Job 17 >

1 “My spirit is broken; my days are extinguished; the grave awaits me.
רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי
2 Surely mockers surround me, and my eyes must gaze at their rebellion.
אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני
3 Give me, I pray, the pledge You demand. Who else will be my guarantor?
שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע
4 You have closed their minds to understanding; therefore You will not exalt them.
כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם
5 If a man denounces his friends for a price, the eyes of his children will fail.
לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה
6 He has made me a byword among the people, a man in whose face they spit.
והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה
7 My eyes have grown dim with grief, and my whole body is but a shadow.
ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם
8 The upright are appalled at this, and the innocent are stirred against the godless.
ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר
9 Yet a righteous one holds to his way, and the one with clean hands grows stronger.
ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ
10 But come back and try again, all of you. For I will not find a wise man among you.
ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם
11 My days have passed; my plans are broken off— even the desires of my heart.
ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי
12 They have turned night into day, making light seem near in the face of darkness.
לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך
13 If I look for Sheol as my home, if I spread out my bed in darkness, (Sheol h7585)
אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585)
14 and say to corruption, ‘You are my father,’ and to the worm, ‘My mother,’ or ‘My sister,’
לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה
15 where then is my hope? Who can see any hope for me?
ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה
16 Will it go down to the gates of Sheol? Will we go down together into the dust?” (Sheol h7585)
בדי שאל תרדנה אם-יחד על-עפר נחת (Sheol h7585)

< Job 17 >