Job 13
1 “Indeed, my eyes have seen all this; my ears have heard and understood.
| הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ |
2 What you know, I also know; I am not inferior to you.
| כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ |
3 Yet I desire to speak to the Almighty and argue my case before God.
| אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ |
4 You, however, smear with lies; you are all worthless physicians.
| ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ |
5 If only you would remain silent; for that would be your wisdom!
| מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ |
6 Hear now my argument, and listen to the plea of my lips.
| שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ |
7 Will you speak wickedly on God’s behalf or speak deceitfully for Him?
| הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ |
8 Would you show Him partiality or argue in His defense?
| הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ |
9 Would it be well when He examined you? Could you deceive Him like a man?
| הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ |
10 Surely He would rebuke you if you secretly showed partiality.
| הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ |
11 Would His majesty not terrify you? Would the dread of Him not fall upon you?
| הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ |
12 Your maxims are proverbs of ashes; your defenses are defenses of clay.
| זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ |
13 Be silent, and I will speak. Then let come to me what may.
| החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ |
14 Why do I put myself at risk and take my life in my own hands?
| על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ |
15 Though He slay me, I will hope in Him. I will still defend my ways to His face.
| הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ |
16 Moreover, this will be my salvation, for no godless man can appear before Him.
| גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ |
17 Listen carefully to my words; let my declaration ring in your ears.
| שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ |
18 Behold, now that I have prepared my case, I know that I will be vindicated.
| הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ |
19 Can anyone indict me? If so, I will be silent and die.
| מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ |
20 Only grant these two things to me, so that I need not hide from You:
| אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ |
21 Withdraw Your hand from me, and do not let Your terror frighten me.
| כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ |
22 Then call me, and I will answer, or let me speak, and You can reply.
| וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ |
23 How many are my iniquities and sins? Reveal to me my transgression and sin.
| כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ |
24 Why do You hide Your face and consider me as Your enemy?
| למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ |
25 Would You frighten a windblown leaf? Would You chase after dry chaff?
| העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ |
26 For You record bitter accusations against me and bequeath to me the iniquities of my youth.
| כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ |
27 You put my feet in the stocks and stand watch over all my paths; You set a limit for the soles of my feet.
| ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ |
28 So man wastes away like something rotten, like a moth-eaten garment.
| והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ |
