Jeremiah 10
1 Hear the word that the LORD speaks to you, O house of Israel.
| שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃ |
2 This is what the LORD says: “Do not learn the ways of the nations or be terrified by the signs in the heavens, though the nations themselves are terrified by them.
| כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃ |
3 For the customs of the peoples are worthless; they cut down a tree from the forest; it is shaped with a chisel by the hands of a craftsman.
| כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃ |
4 They adorn it with silver and gold and fasten it with hammer and nails, so that it will not totter.
| בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃ |
5 Like scarecrows in a cucumber patch, their idols cannot speak. They must be carried because they cannot walk. Do not fear them, for they can do no harm, and neither can they do any good.”
| כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃ |
6 There is none like You, O LORD. You are great, and Your name is mighty in power.
| מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃ |
7 Who would not fear You, O King of nations? This is Your due. For among all the wise men of the nations, and in all their kingdoms, there is none like You.
| מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׃ |
8 But they are altogether senseless and foolish, instructed by worthless idols made of wood!
| ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃ |
9 Hammered silver is brought from Tarshish, and gold from Uphaz— the work of a craftsman from the hands of a goldsmith. Their clothes are blue and purple, all fashioned by skilled workers.
| כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃ |
10 But the LORD is the true God; He is the living God and eternal King. The earth quakes at His wrath, and the nations cannot endure His indignation.
| ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃ |
11 Thus you are to tell them: “These gods, who have made neither the heavens nor the earth, will perish from this earth and from under these heavens.”
| כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃ |
12 The LORD made the earth by His power; He established the world by His wisdom and stretched out the heavens by His understanding.
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ |
13 When He thunders, the waters in the heavens roar; He causes the clouds to rise from the ends of the earth. He generates the lightning with the rain and brings forth the wind from His storehouses.
| לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ |
14 Every man is senseless and devoid of knowledge; every goldsmith is put to shame by his idols. For his molten images are a fraud, and there is no breath in them.
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ |
15 They are worthless, a work to be mocked. In the time of their punishment they will perish.
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ |
16 The Portion of Jacob is not like these, for He is the Maker of all things, and Israel is the tribe of His inheritance— the LORD of Hosts is His name.
| לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ |
17 Gather up your belongings from this land, you who live under siege.
| אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃ |
18 For this is what the LORD says: “Behold, at this time I will sling out the inhabitants of the land and bring distress upon them so that they may be captured.”
| כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃ |
19 Woe to me because of my brokenness; my wound is grievous! But I said, “This is truly my sickness, and I must bear it.”
| אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃ |
20 My tent is destroyed, and all its ropes are snapped. My sons have departed from me and are no more. I have no one left to pitch my tent or set up my curtains.
| אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃ |
21 For the shepherds have become senseless; they do not seek the LORD. Therefore they have not prospered, and all their flock is scattered.
| כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃ |
22 Listen! The sound of a report is coming— a great commotion from the land to the north. The cities of Judah will be made a desolation, a haunt for jackals.
| קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃ |
23 I know, O LORD, that a man’s way is not his own; no one who walks directs his own steps.
| ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃ |
24 Correct me, O LORD, but only with justice— not in Your anger, or You will bring me to nothing.
| יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃ |
25 Pour out Your wrath on the nations that do not acknowledge You, and on the families that do not call on Your name. For they have devoured Jacob; they have consumed him and finished him off; they have devastated his homeland.
| שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃ |
