Isaiah 33
1 Woe to you, O destroyer never destroyed, O traitor never betrayed! When you have finished destroying, you will be destroyed. When you have finished betraying, you will be betrayed.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃ |
2 O LORD, be gracious to us! We wait for You. Be our strength every morning and our salvation in time of trouble.
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃ |
3 The peoples flee the thunder of Your voice; the nations scatter when You rise.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃ |
4 Your spoil, O nations, is gathered as by locusts; like a swarm of locusts men sweep over it.
| ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃ |
5 The LORD is exalted, for He dwells on high; He has filled Zion with justice and righteousness.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃ |
6 He will be the sure foundation for your times, a storehouse of salvation, wisdom, and knowledge. The fear of the LORD is Zion’s treasure.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ |
7 Behold, their valiant ones cry aloud in the streets; the envoys of peace weep bitterly.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ |
8 The highways are deserted; travel has ceased. The treaty has been broken, the witnesses are despised, and human life is disregarded.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ |
9 The land mourns and languishes; Lebanon is ashamed and decayed. Sharon is like a desert; Bashan and Carmel shake off their leaves.
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃ |
10 “Now I will arise,” says the LORD. “Now I will lift Myself up. Now I will be exalted.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃ |
11 You conceive chaff; you give birth to stubble. Your breath is a fire that will consume you.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃ |
12 The peoples will be burned to ashes, like thorns cut down and set ablaze.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ |
13 You who are far off, hear what I have done; you who are near, acknowledge My might.”
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃ |
14 The sinners in Zion are afraid; trembling grips the ungodly: “Who of us can dwell with a consuming fire? Who of us can dwell with everlasting flames?”
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃ |
15 He who walks righteously and speaks with sincerity, who refuses gain from extortion, whose hand never takes a bribe, who stops his ears against murderous plots and shuts his eyes tightly against evil—
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃ |
16 he will dwell on the heights; the mountain fortress will be his refuge; his food will be provided and his water assured.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃ |
17 Your eyes will see the King in His beauty and behold a land that stretches afar.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃ |
18 Your mind will ponder the former terror: “Where is he who tallies? Where is he who weighs? Where is he who counts the towers?”
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃ |
19 You will no longer see the insolent, a people whose speech is unintelligible, who stammer in a language you cannot understand.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃ |
20 Look upon Zion, the city of our appointed feasts. Your eyes will see Jerusalem, a peaceful pasture, a tent that does not wander; its tent pegs will not be pulled up, nor will any of its cords be broken.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃ |
21 But there the Majestic One, our LORD, will be for us a place of rivers and wide canals, where no galley with oars will row, and no majestic vessel will pass.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃ |
22 For the LORD is our Judge, the LORD is our lawgiver, the LORD is our King. It is He who will save us.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃ |
23 Your ropes are slack; they cannot secure the mast or spread the sail. Then an abundance of spoils will be divided, and even the lame will carry off plunder.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃ |
24 And no resident of Zion will say, “I am sick.” The people who dwell there will be forgiven of iniquity.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃ |
