Isaiah 14
1 For the LORD will have compassion on Jacob; once again He will choose Israel and settle them in their own land. The foreigner will join them and unite with the house of Jacob.
| כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב |
2 The nations will escort Israel and bring it to its homeland. Then the house of Israel will possess the nations as menservants and maidservants in the LORD’s land. They will make captives of their captors and rule over their oppressors.
| ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם |
3 On the day that the LORD gives you rest from your pain and torment, and from the hard labor into which you were forced,
| והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך--ומן העבדה הקשה אשר עבד בך |
4 you will sing this song of contempt against the king of Babylon: How the oppressor has ceased, and how his fury has ended!
| ונשאת המשל הזה על מלך בבל--ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה |
5 The LORD has broken the staff of the wicked, the scepter of the rulers.
| שבר יהוה מטה רשעים--שבט משלים |
6 It struck the peoples in anger with unceasing blows; it subdued the nations in rage with relentless persecution.
| מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך |
7 All the earth is at peace and at rest; they break out in song.
| נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה |
8 Even the cypresses and cedars of Lebanon exult over you: “Since you have been laid low, no woodcutter comes against us.”
| גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו |
9 Sheol beneath is eager to meet you upon your arrival. It stirs the spirits of the dead to greet you— all the rulers of the earth. It makes all the kings of the nations rise from their thrones. (Sheol h7585)
| שאול מתחת רגזה לך--לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ--הקים מכסאותם כל מלכי גוים (Sheol h7585) |
10 They will all respond to you, saying, “You too have become weak, as we are; you have become like us!”
| כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת |
11 Your pomp has been brought down to Sheol, along with the music of your harps. Maggots are your bed and worms your blanket. (Sheol h7585)
| הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה (Sheol h7585) |
12 How you have fallen from heaven, O day star, son of the dawn! You have been cut down to the ground, O destroyer of nations.
| איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים |
13 You said in your heart: “I will ascend to the heavens; I will raise my throne above the stars of God. I will sit on the mount of assembly, in the far reaches of the north.
| ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה--ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון |
14 I will ascend above the tops of the clouds; I will make myself like the Most High.”
| אעלה על במתי עב אדמה לעליון |
| אך אל שאול תורד אל ירכתי בור (Sheol h7585) |
16 Those who see you will stare; they will ponder your fate: “Is this the man who shook the earth and made the kingdoms tremble,
| ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות |
17 who turned the world into a desert and destroyed its cities, who refused to let the captives return to their homes?”
| שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה |
18 All the kings of the nations lie in state, each in his own tomb.
| כל מלכי גוים כלם--שכבו בכבוד איש בביתו |
19 But you are cast out of your grave like a rejected branch, covered by those slain with the sword, and dumped into a rocky pit like a carcass trampled underfoot.
| ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב--לבש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס |
20 You will not join them in burial, since you have destroyed your land and slaughtered your own people. The offspring of the wicked will never again be mentioned.
| לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים |
21 Prepare a place to slaughter his sons for the iniquities of their forefathers. They will never rise up to possess a land or cover the earth with their cities.
| הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים |
22 “I will rise up against them,” declares the LORD of Hosts. “I will cut off from Babylon her name and her remnant, her offspring and her posterity,”
| וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד--נאם יהוה |
23 “I will make her a place for owls and for swamplands; I will sweep her away with the broom of destruction,” declares the LORD of Hosts.
| ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות |
24 The LORD of Hosts has sworn: “Surely, as I have planned, so will it be; as I have purposed, so will it stand.
| נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום |
25 I will break Assyria in My land; I will trample him on My mountain. His yoke will be taken off My people, and his burden removed from their shoulders.”
| לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור |
26 This is the plan devised for the whole earth, and this is the hand stretched out over all the nations.
| זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים |
27 The LORD of Hosts has purposed, and who can thwart Him? His hand is outstretched, so who can turn it back?
| כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה |
28 In the year that King Ahaz died, this burden was received:
| בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה |
29 Do not rejoice, all you Philistines, that the rod that struck you is broken. For a viper will spring from the root of the snake, and a flying serpent from its egg.
| אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף |
30 Then the firstborn of the poor will find pasture, and the needy will lie down in safety, but I will kill your root by famine, and your remnant will be slain.
| ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג |
31 Wail, O gate! Cry out, O city! Melt away, all you Philistines! For a cloud of smoke comes from the north, and there are no stragglers in its ranks.
| הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו |
32 What answer will be given to the envoys of that nation? “The LORD has founded Zion, where His afflicted people will find refuge.”
| ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו |
