Genesis 37
1 Now Jacob lived in the land where his father had resided, the land of Canaan.
| וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ |
2 This is the account of Jacob. When Joseph was seventeen years old, he was tending the flock with his brothers, the sons of his father’s wives Bilhah and Zilpah, and he brought their father a bad report about them.
| אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ |
3 Now Israel loved Joseph more than his other sons, because Joseph had been born to him in his old age; so he made him a robe of many colors.
| וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ |
4 When Joseph’s brothers saw that their father loved him more than any of them, they hated him and could not speak a kind word to him.
| ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ |
5 Then Joseph had a dream, and when he told it to his brothers, they hated him even more.
| ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ |
6 He said to them, “Listen to this dream I had:
| ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ |
7 We were binding sheaves of grain in the field, and suddenly my sheaf rose and stood upright, while your sheaves gathered around and bowed down to mine.”
| והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ |
8 “Do you intend to reign over us?” his brothers asked. “Will you actually rule us?” So they hated him even more because of his dream and his statements.
| ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ |
9 Then Joseph had another dream and told it to his brothers. “Look,” he said, “I had another dream, and this time the sun and moon and eleven stars were bowing down to me.”
| ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ |
10 He told his father and brothers, but his father rebuked him and said, “What is this dream that you have had? Will your mother and brothers and I actually come and bow down to the ground before you?”
| ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ |
11 And his brothers were jealous of him, but his father kept in mind what he had said.
| ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ |
12 Some time later, Joseph’s brothers had gone to pasture their father’s flocks near Shechem.
| וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ |
13 Israel said to him, “Are not your brothers pasturing the flocks at Shechem? Get ready; I am sending you to them.” “I am ready,” Joseph replied.
| ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ |
14 Then Israel told him, “Go now and see how your brothers and the flocks are faring, and bring word back to me.” So he sent him off from the Valley of Hebron. And when Joseph arrived in Shechem,
| ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ |
15 a man found him wandering in the field and asked, “What are you looking for?”
| וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ |
16 “I am looking for my brothers,” Joseph replied. “Can you please tell me where they are pasturing their flocks?”
| ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ |
17 “They have moved on from here,” the man answered. “I heard them say, ‘Let us go to Dothan.’” So Joseph set out after his brothers and found them at Dothan.
| ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ |
18 Now Joseph’s brothers saw him in the distance, and before he arrived, they plotted to kill him.
| ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ |
19 “Here comes that dreamer!” they said to one another.
| ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ |
20 “Come now, let us kill him and throw him into one of the pits. We can say that a vicious animal has devoured him. Then we shall see what becomes of his dreams!”
| ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ |
21 When Reuben heard this, he tried to rescue Joseph from their hands. “Let us not take his life,” he said.
| וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ |
22 “Do not shed his blood. Throw him into this pit in the wilderness, but do not lay a hand on him.” Reuben said this so that he could rescue Joseph from their hands and return him to his father.
| ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ |
23 So when Joseph came to his brothers, they stripped him of his robe—the robe of many colors he was wearing—
| ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ |
24 and they took him and threw him into the pit. Now the pit was empty, with no water in it.
| ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ |
25 And as they sat down to eat a meal, they looked up and saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead. Their camels were carrying spices, balm, and myrrh on their way down to Egypt.
| וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ |
26 Then Judah said to his brothers, “What profit will we gain if we kill our brother and cover up his blood?
| ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ |
27 Come, let us sell him to the Ishmaelites and not lay a hand on him; for he is our brother, our own flesh.” And they agreed.
| לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ |
28 So when the Midianite traders passed by, his brothers pulled Joseph out of the pit and sold him for twenty shekels of silver to the Ishmaelites, who took him to Egypt.
| ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ |
29 When Reuben returned to the pit and saw that Joseph was not there, he tore his clothes,
| וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ |
30 returned to his brothers, and said, “The boy is gone! What am I going to do?”
| וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ |
31 Then they took Joseph’s robe, slaughtered a young goat, and dipped the robe in its blood.
| ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ |
32 They sent the robe of many colors to their father and said, “We found this. Examine it to see whether it is your son’s robe or not.”
| וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ |
33 His father recognized it and said, “It is my son’s robe! A vicious animal has devoured him. Joseph has surely been torn to pieces!”
| ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ |
34 Then Jacob tore his clothes, put sackcloth around his waist, and mourned for his son many days.
| ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ |
35 All his sons and daughters tried to comfort him, but he refused to be comforted. “No,” he said. “I will go down to Sheol mourning for my son.” So his father wept for him. (Sheol h7585)
| ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585) |
36 Meanwhile, the Midianites sold Joseph in Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh and captain of the guard.
| והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ |
