Genesis 31
1 Now Jacob heard that Laban’s sons were saying, “Jacob has taken away all that belonged to our father and built all this wealth at our father’s expense.”
| וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ |
2 And Jacob saw from the countenance of Laban that his attitude toward him had changed.
| וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ |
3 Then the LORD said to Jacob, “Go back to the land of your fathers and to your kindred, and I will be with you.”
| ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ |
4 So Jacob sent word and called Rachel and Leah to the field where his flocks were,
| וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ |
5 and he told them, “I can see from your father’s countenance that his attitude toward me has changed; but the God of my father has been with me.
| ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ |
6 You know that I have served your father with all my strength.
| ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ |
7 And although he has cheated me and changed my wages ten times, God has not allowed him to harm me.
| ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ |
8 If he said, ‘The speckled will be your wages,’ then the whole flock bore speckled offspring. If he said, ‘The streaked will be your wages,’ then the whole flock bore streaked offspring.
| אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ |
9 Thus God has taken away your father’s livestock and given them to me.
| ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ |
10 When the flocks were breeding, I saw in a dream that the streaked, spotted, and speckled males were mating with the females.
| ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ |
11 In that dream the angel of God said to me, ‘Jacob!’ And I replied, ‘Here I am.’
| ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ |
12 ‘Look up,’ he said, ‘and see that all the males that are mating with the flock are streaked, spotted, or speckled; for I have seen all that Laban has done to you.
| ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ |
13 I am the God of Bethel, where you anointed the pillar and made a solemn vow to Me. Now get up and leave this land at once, and return to your native land.’”
| אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ |
14 And Rachel and Leah replied, “Do we have any portion or inheritance left in our father’s house?
| ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ |
15 Are we not regarded by him as outsiders? Not only has he sold us, but he has certainly squandered what was paid for us.
| הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ |
16 Surely all the wealth that God has taken away from our father belongs to us and to our children. So do whatever God has told you.”
| כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ |
17 Then Jacob got up and put his children and his wives on camels,
| ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ |
18 and he drove all his livestock before him, along with all the possessions he had acquired in Paddan-aram, to go to his father Isaac in the land in Canaan.
| וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ |
19 Now while Laban was out shearing his sheep, Rachel stole her father’s household idols.
| ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ |
20 Moreover, Jacob deceived Laban the Aramean by not telling him that he was running away.
| ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ |
21 So he fled with all his possessions, crossed the Euphrates, and headed for the hill country of Gilead.
| ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ |
22 On the third day Laban was informed that Jacob had fled.
| ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ |
23 So he took his relatives with him, pursued Jacob for seven days, and overtook him in the hill country of Gilead.
| ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ |
24 But that night God came to Laban the Aramean in a dream and warned him, “Be careful not to say anything to Jacob, either good or bad.”
| ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ |
25 Now Jacob had pitched his tent in the hill country of Gilead when Laban overtook him, and Laban and his relatives camped there as well.
| וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ |
26 Then Laban said to Jacob, “What have you done? You have deceived me and carried off my daughters like captives of war!
| ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ |
27 Why did you run away secretly and deceive me, without even telling me? I would have sent you away with joy and singing, with tambourines and harps.
| למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ |
28 But you did not even let me kiss my grandchildren and my daughters goodbye. Now you have done a foolish thing.
| ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ |
29 I have power to do you great harm, but last night the God of your father said to me, ‘Be careful not to say anything to Jacob, either good or bad.’
| יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ |
30 Now you have gone off because you long for your father’s house. But why have you stolen my gods?”
| ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ |
31 “I was afraid,” Jacob answered, “for I thought you would take your daughters from me by force.
| ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ |
32 If you find your gods with anyone here, he shall not live! In the presence of our relatives, see for yourself if anything is yours, and take it back.” For Jacob did not know that Rachel had stolen the idols.
| עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ |
33 So Laban went into Jacob’s tent, then Leah’s tent, and then the tents of the two maidservants, but he found nothing. Then he left Leah’s tent and entered Rachel’s tent.
| ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ |
34 Now Rachel had taken Laban’s household idols, put them in the saddlebag of her camel, and was sitting on them. And Laban searched everything in the tent but found nothing.
| ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ |
35 Rachel said to her father, “Sir, do not be angry that I cannot stand up before you; for I am having my period.” So Laban searched, but could not find the household idols.
| ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ |
36 Then Jacob became incensed and challenged Laban. “What is my crime?” he said. “For what sin of mine have you so hotly pursued me?
| ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ |
37 You have searched all my goods! Have you found anything that belongs to you? Put it here before my brothers and yours, that they may judge between the two of us.
| כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ |
38 I have been with you for twenty years now. Your sheep and goats have not miscarried, nor have I eaten the rams of your flock.
| זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ |
39 I did not bring you anything torn by wild beasts; I bore the loss myself. And you demanded payment from me for what was stolen by day or night.
| טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ |
40 As it was, the heat consumed me by day and the frost by night, and sleep fled from my eyes.
| הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ |
41 Thus for twenty years I have served in your household—fourteen years for your two daughters and six years for your flocks—and you have changed my wages ten times!
| זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ |
42 If the God of my father, the God of Abraham and the Fear of Isaac, had not been with me, surely by now you would have sent me away empty-handed. But God has seen my affliction and the toil of my hands, and last night He rendered judgment.”
| לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ |
43 But Laban answered Jacob, “These daughters are my daughters, these sons are my sons, and these flocks are my flocks! Everything you see is mine! Yet what can I do today about these daughters of mine or the children they have borne?
| ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ |
44 Come now, let us make a covenant, you and I, and let it serve as a witness between you and me.”
| ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ |
45 So Jacob picked out a stone and set it up as a pillar,
| ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ |
46 and he said to his relatives, “Gather some stones.” So they took stones and made a mound, and there by the mound they ate.
| ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ |
47 Laban called it Jegar-sahadutha, and Jacob called it Galeed.
| ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ |
48 Then Laban declared, “This mound is a witness between you and me this day.” Therefore the place was called Galeed.
| ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ |
49 It was also called Mizpah, because Laban said, “May the LORD keep watch between you and me when we are absent from each other.
| והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ |
50 If you mistreat my daughters or take other wives, although no one is with us, remember that God is a witness between you and me.”
| אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ |
51 Laban also said to Jacob, “Here is the mound, and here is the pillar I have set up between you and me.
| ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ |
52 This mound is a witness, and this pillar is a witness, that I will not go past this mound to harm you, and you will not go past this mound and pillar to harm me.
| עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ |
53 May the God of Abraham and the God of Nahor, the God of their father, judge between us.” So Jacob swore by the Fear of his father Isaac.
| אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ |
54 Then Jacob offered a sacrifice on the mountain and invited his relatives to eat a meal. And after they had eaten, they spent the night on the mountain.
| ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ |
55 Early the next morning, Laban got up and kissed his grandchildren and daughters and blessed them. Then he left to return home.
| וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ |
