Genesis 12
1 Then the LORD said to Abram, “Leave your country, your kindred, and your father’s household, and go to the land I will show you.
| ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ |
2 I will make you into a great nation, and I will bless you; I will make your name great, so that you will be a blessing.
| ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ |
3 I will bless those who bless you and curse those who curse you; and all the families of the earth will be blessed through you.”
| ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ |
4 So Abram departed, as the LORD had directed him, and Lot went with him. Abram was seventy-five years old when he left Haran.
| וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ |
5 And Abram took his wife Sarai, his nephew Lot, and all the possessions and people they had acquired in Haran, and set out for the land of Canaan. When they came to the land of Canaan,
| ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ |
6 Abram traveled through the land as far as the site of the Oak of Moreh at Shechem. And at that time the Canaanites were in the land.
| ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ |
7 Then the LORD appeared to Abram and said, “I will give this land to your offspring.” So Abram built an altar there to the LORD, who had appeared to him.
| וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ |
8 From there Abram moved on to the hill country east of Bethel and pitched his tent, with Bethel to the west and Ai to the east. There he built an altar to the LORD, and he called on the name of the LORD.
| ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ |
9 And Abram journeyed on toward the Negev.
| ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ |
10 Now there was a famine in the land. So Abram went down to Egypt to live there for a while because the famine was severe.
| ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ |
11 As he was about to enter Egypt, he said to his wife Sarai, “Look, I know that you are a beautiful woman,
| ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ |
12 and when the Egyptians see you, they will say, ‘This is his wife.’ Then they will kill me but will let you live.
| והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ |
13 Please say you are my sister, so that I will be treated well for your sake, and on account of you my life will be spared.”
| אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ |
14 So when Abram entered Egypt, the Egyptians saw that the woman was very beautiful.
| ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ |
15 When Pharaoh’s officials saw Sarai, they commended her to him, and she was taken into the palace of Pharaoh.
| ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ |
16 He treated Abram well on her account, and Abram acquired sheep and cattle, male and female donkeys, menservants and maidservants, and camels.
| ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ |
17 The LORD, however, afflicted Pharaoh and his household with severe plagues because of Abram’s wife Sarai.
| וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ |
18 So Pharaoh summoned Abram and asked, “What have you done to me? Why didn’t you tell me she was your wife?
| ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ |
19 Why did you say, ‘She is my sister,’ so that I took her as my wife? Now then, here is your wife. Take her and go!”
| למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ |
20 Then Pharaoh gave his men orders concerning Abram, and they sent him away with his wife and all his possessions.
| ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ |
