Ezekiel 35
1 Moreover, the word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
2 “Son of man, set your face against Mount Seir and prophesy against it,
| בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃ |
3 and declare that this is what the Lord GOD says: Behold, I am against you, O Mount Seir. I will stretch out My hand against you and make you a desolate waste.
| ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃ |
4 I will turn your cities into ruins, and you will become a desolation. Then you will know that I am the LORD.
| עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃ |
5 Because you harbored an ancient hatred and delivered the Israelites over to the sword in the time of their disaster at the final stage of their punishment,
| יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ |
6 therefore as surely as I live, declares the Lord GOD, I will give you over to bloodshed and it will pursue you. Since you did not hate bloodshed, it will pursue you.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ |
7 I will make Mount Seir a desolate waste and will cut off from it those who come and go.
| ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ |
8 I will fill its mountains with the slain; those killed by the sword will fall on your hills, in your valleys, and in all your ravines.
| ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ |
9 I will make you a perpetual desolation, and your cities will not be inhabited. Then you will know that I am the LORD.
| שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃ |
10 Because you have said, ‘These two nations and countries will be ours, and we will possess them,’ even though the LORD was there,
| יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ |
11 therefore as surely as I live, declares the Lord GOD, I will treat you according to the anger and jealousy you showed in your hatred against them, and I will make Myself known among them when I judge you.
| לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ |
12 Then you will know that I, the LORD, have heard every contemptuous word you uttered against the mountains of Israel when you said, ‘They are desolate; they are given to us to devour!’
| וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ |
13 You boasted against Me with your mouth and multiplied your words against Me. I heard it Myself!
| ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ |
14 This is what the Lord GOD says: While the whole earth rejoices, I will make you desolate.
| כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ |
15 As you rejoiced when the inheritance of the house of Israel became desolate, so will I do to you. You will become a desolation, O Mount Seir, and so will all of Edom. Then they will know that I am the LORD.
| כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃ |
