Ezekiel 19
1 “As for you, take up a lament for the princes of Israel
| ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ |
2 and say: ‘What was your mother? A lioness among the lions! She lay down among the young lions; she reared her cubs.
| ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ |
3 She brought up one of her cubs, and he became a young lion. After learning to tear his prey, he devoured men.
| ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ |
4 When the nations heard of him, he was trapped in their pit. With hooks they led him away to the land of Egypt.
| וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ |
5 When she saw that she had waited in vain, that her hope was lost, she took another of her cubs and made him a young lion.
| ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ |
6 He prowled among the lions, and became a young lion. After learning to tear his prey, he devoured men.
| ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ |
7 He broke down their strongholds and devastated their cities. The land and everything in it shuddered at the sound of his roaring.
| וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ |
8 Then the nations set out against him from the provinces on every side. They spread their net over him; he was trapped in their pit.
| ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ |
9 With hooks they caged him and brought him to the king of Babylon. They brought him into captivity so that his roar was heard no longer on the mountains of Israel.
| ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ |
10 Your mother was like a vine in your vineyard, planted by the water; it was fruitful and full of branches because of the abundant waters.
| אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ |
11 It had strong branches, fit for a ruler’s scepter. It towered high above the thick branches, conspicuous for its height and for its dense foliage.
| ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ |
12 But it was uprooted in fury, cast down to the ground, and the east wind dried up its fruit. Its strong branches were stripped off and they withered; the fire consumed them.
| ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ |
13 Now it is planted in the wilderness, in a dry and thirsty land.
| ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ |
14 Fire has gone out from its main branch and devoured its fruit; on it no strong branch remains fit for a ruler’s scepter.’ This is a lament and shall be used as a lament.”
| ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ |
