Ecclesiastes 1
1 These are the words of the Teacher, the son of David, king in Jerusalem:
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
2 “Futility of futilities,” says the Teacher, “futility of futilities! Everything is futile!”
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
3 What does a man gain from all his labor, at which he toils under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
4 Generations come and generations go, but the earth remains forever.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
5 The sun rises and the sun sets; it hurries back to where it rises.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
6 The wind blows southward, then turns northward; round and round it swirls, ever returning on its course.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
7 All the rivers flow into the sea, yet the sea is never full; to the place from which the streams come, there again they flow.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
8 All things are wearisome, more than one can describe; the eye is not satisfied with seeing, nor the ear content with hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
9 What has been will be again, and what has been done will be done again; there is nothing new under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
10 Is there a case where one can say, “Look, this is new”? It has already existed in the ages before us.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
11 There is no remembrance of those who came before, and those yet to come will not be remembered by those who follow after.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
12 I, the Teacher, was king over Israel in Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
13 And I set my mind to seek and explore by wisdom all that is done under heaven. What a heavy burden God has laid upon the sons of men to occupy them!
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
14 I have seen all the things that are done under the sun, and have found them all to be futile, a pursuit of the wind.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
15 What is crooked cannot be straightened, and what is lacking cannot be counted.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
16 I said to myself, “Behold, I have grown and increased in wisdom beyond all those before me who were over Jerusalem, and my mind has observed a wealth of wisdom and knowledge.”
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
17 So I set my mind to know wisdom and madness and folly; I learned that this, too, is a pursuit of the wind.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
18 For with much wisdom comes much sorrow, and as knowledge grows, grief increases.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |
