Acts 13
1 Now in the church at Antioch there were prophets and teachers: Barnabas, Simeon called Niger, Lucius of Cyrene, Manaen (who had been brought up with Herod the tetrarch), and Saul.
| ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃ |
2 While they were worshiping the Lord and fasting, the Holy Spirit said, “Set apart for Me Barnabas and Saul for the work to which I have called them.”
| ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃ |
3 And after they had fasted and prayed, they laid their hands on them and sent them off.
| ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃ |
4 So Barnabas and Saul, sent forth by the Holy Spirit, went down to Seleucia and sailed from there to Cyprus.
| והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃ |
5 When they arrived at Salamis, they proclaimed the word of God in the Jewish synagogues. And John was with them as their helper.
| ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃ |
6 They traveled through the whole island as far as Paphos, where they found a Jewish sorcerer and false prophet named Bar-Jesus,
| ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃ |
7 an attendant of the proconsul, Sergius Paulus. The proconsul, a man of intelligence, summoned Barnabas and Saul because he wanted to hear the word of God.
| אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃ |
8 But Elymas the sorcerer (for that is what his name means) opposed them and tried to turn the proconsul from the faith.
| ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃ |
9 Then Saul, who was also called Paul, filled with the Holy Spirit, looked directly at Elymas
| ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃ |
10 and said, “O child of the devil and enemy of all righteousness, you are full of all kinds of deceit and trickery! Will you never stop perverting the straight ways of the Lord?
| ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃ |
11 Now look, the hand of the Lord is against you, and for a time you will be blind and unable to see the light of the sun.” Immediately mist and darkness came over him, and he groped about, seeking someone to lead him by the hand.
| ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃ |
12 When the proconsul saw what had happened, he believed, for he was astonished at the teaching about the Lord.
| והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃ |
13 After setting sail from Paphos, Paul and his companions came to Perga in Pamphylia, where John left them to return to Jerusalem.
| ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃ |
14 And from Perga, they traveled inland to Pisidian Antioch, where they entered the synagogue on the Sabbath and sat down.
| והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃ |
15 After the reading from the Law and the Prophets, the synagogue leaders sent word to them: “Brothers, if you have a word of encouragement for the people, please speak.”
| ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃ |
16 Paul stood up, motioned with his hand, and began to speak: “Men of Israel and you Gentiles who fear God, listen to me!
| ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃ |
17 The God of the people of Israel chose our fathers. He made them into a great people during their stay in Egypt, and with an uplifted arm He led them out of that land.
| אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃ |
18 He endured their conduct for about forty years in the wilderness.
| וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃ |
19 And having vanquished seven nations in Canaan, He gave their land to His people as an inheritance.
| וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃ |
20 All this took about 450 years. After this, God gave them judges until the time of Samuel the prophet.
| ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃ |
21 Then the people asked for a king, and God gave them forty years under Saul son of Kish, from the tribe of Benjamin.
| וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃ |
22 After removing Saul, He raised up David as their king and testified about him: ‘I have found David son of Jesse a man after My own heart; he will carry out My will in its entirety.’
| וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃ |
23 From the descendants of this man, God has brought to Israel the Savior Jesus, as He promised.
| וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃ |
24 Before the arrival of Jesus, John preached a baptism of repentance to all the people of Israel.
| אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃ |
25 As John was completing his course, he said, ‘Who do you suppose I am? I am not that One. But He is coming after me whose sandals I am not worthy to untie.’
| ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃ |
26 Brothers, children of Abraham, and you Gentiles who fear God, it is to us that this message of salvation has been sent.
| אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃ |
27 The people of Jerusalem and their rulers did not recognize Jesus, yet in condemning Him they fulfilled the words of the prophets that are read every Sabbath.
| כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃ |
28 And though they found no ground for a death sentence, they asked Pilate to have Him executed.
| ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃ |
29 When they had carried out all that was written about Him, they took Him down from the tree and laid Him in a tomb.
| וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃ |
30 But God raised Him from the dead,
| אבל האלהים הקימו מן המתים׃ |
31 and for many days He was seen by those who had accompanied Him from Galilee to Jerusalem. They are now His witnesses to our people.
| וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃ |
32 And now we proclaim to you the good news: What God promised our fathers
| ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃ |
33 He has fulfilled for us, their children, by raising up Jesus. As it is written in the second Psalm: ‘You are My Son; today I have become Your Father.’
| ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃ |
34 In fact, God raised Him from the dead, never to see decay. As He has said: ‘I will give you the holy and sure blessings promised to David.’
| ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃ |
35 So also, He says in another Psalm: ‘You will not let Your Holy One see decay.’
| על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃ |
36 For when David had served God’s purpose in his own generation, he fell asleep. His body was buried with his fathers and saw decay.
| כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃ |
37 But the One whom God raised from the dead did not see decay.
| ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃ |
38 Therefore let it be known to you, brothers, that through Jesus the forgiveness of sins is proclaimed to you.
| לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃ |
39 Through Him everyone who believes is justified from everything you could not be justified from by the law of Moses.
| ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃ |
40 Watch out, then, that what was spoken by the prophets does not happen to you:
| לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃ |
41 ‘Look, you scoffers, wonder and perish! For I am doing a work in your days that you would never believe, even if someone told you.’”
| ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃ |
42 As Paul and Barnabas were leaving the synagogue, the people urged them to continue this message on the next Sabbath.
| ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃ |
43 After the synagogue was dismissed, many of the Jews and devout converts to Judaism followed Paul and Barnabas, who spoke to them and urged them to continue in the grace of God.
| ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃ |
44 On the following Sabbath, nearly the whole city gathered to hear the word of the Lord.
| ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃ |
45 But when the Jews saw the crowds, they were filled with jealousy, and they blasphemously contradicted what Paul was saying.
| ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃ |
46 Then Paul and Barnabas answered them boldly: “It was necessary to speak the word of God to you first. But since you reject it and do not consider yourselves worthy of eternal life, we now turn to the Gentiles. (aiōnios g166)
| אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ (aiōnios g166) |
47 For this is what the Lord has commanded us: ‘I have made you a light for the Gentiles, to bring salvation to the ends of the earth.’”
| כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ |
48 When the Gentiles heard this, they rejoiced and glorified the word of the Lord, and all who were appointed for eternal life believed. (aiōnios g166)
| וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ (aiōnios g166) |
49 And the word of the Lord spread throughout that region.
| ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃ |
50 The Jews, however, incited the religious women of prominence and the leading men of the city. They stirred up persecution against Paul and Barnabas and drove them out of their district.
| אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃ |
51 So they shook the dust off their feet in protest against them and went to Iconium.
| והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃ |
52 And the disciples were filled with joy and with the Holy Spirit.
| והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃ |
