1 Chronicles 13
1 Then David conferred with all his leaders, the commanders of hundreds and of thousands.
| ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד׃ |
2 And he said to the whole assembly of Israel, “If it seems good to you, and if this is of the LORD our God, let us send word far and wide to the rest of our brothers in all the land of Israel, and also to the priests and Levites in their cities and pasturelands, so that they may join us.
| ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו׃ |
3 Then let us bring back the ark of our God, for we did not inquire of Him in the days of Saul.”
| ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול׃ |
4 And because this proposal seemed right to all the people, the whole assembly agreed to it.
| ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם׃ |
5 So David assembled all Israel, from the River Shihor in Egypt to Lebo-hamath, to bring the ark of God from Kiriath-jearim.
| ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים׃ |
6 David and all Israel went up to Baalah of Judah (that is, Kiriath-jearim) to bring up from there the ark of God the LORD, who is enthroned between the cherubim—the ark that is called by the Name.
| ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם׃ |
7 So they carried the ark of God from the house of Abinadab on a new cart, with Uzzah and Ahio guiding the cart.
| וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה׃ |
8 David and all the Israelites were celebrating before God with all their might, with songs and on harps and lyres, with tambourines, cymbals, and trumpets.
| ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות׃ |
9 When they came to the threshing floor of Chidon, Uzzah reached out and took hold of the ark, because the oxen had stumbled.
| ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון כי שמטו הבקר׃ |
10 And the anger of the LORD burned against Uzzah, and He struck him down because he had put his hand on the ark. So he died there before God.
| ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים׃ |
11 Then David became angry because the LORD had burst forth against Uzzah; so he named that place Perez-uzzah, as it is called to this day.
| ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה׃ |
12 That day David feared God and asked, “How can I ever bring the ark of God to me?”
| ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים׃ |
13 So he did not move the ark with him to the City of David; instead, he took it aside to the house of Obed-edom the Gittite.
| ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי׃ |
14 Thus the ark of God remained with the family of Obed-edom in his house for three months, and the LORD blessed his household and everything he owned.
| וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו׃ |
