Psalms 73
1 A Psalm of Asaph. Surely God is good to Israel, [Even] to such as are pure in heart.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ |
2 But as for me, my feet were almost gone; My steps had well nigh slipped.
| ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ |
3 For I was envious at the arrogant, When I saw the prosperity of the wicked.
| כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ |
4 For there are no pangs in their death; But their strength is firm.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ |
5 They are not in trouble as [other] men; Neither are they plagued like [other] men.
| בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ |
6 Therefore pride is as a chain about their neck; Violence covereth them as a garment.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ |
7 Their eyes stand out with fatness: They have more than heart could wish.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ |
8 They scoff, and in wickedness utter oppression: They speak loftily.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ |
9 They have set their mouth in the heavens, And their tongue walketh through the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ |
10 Therefore his people return hither: And waters of a full [cup] are drained by them.
| לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ |
11 And they say, How doth God know? And is there knowledge in the Most High?
| ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ |
12 Behold, these are the wicked; And, being alway at ease, they increase in riches.
| הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ |
13 Surely in vain have I cleansed my heart, And washed my hands in innocency;
| אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ |
14 For all the day long have I been plagued, And chastened every morning.
| ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ |
15 If I had said, I will speak thus; Behold, I had dealt treacherously with the generation of thy children.
| אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ |
16 When I thought how I might know this, It was too painful for me;
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ |
17 Until I went into the sanctuary of God, And considered their latter end.
| עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ |
18 Surely thou settest them in slippery places: Thou castest them down to destruction.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ |
19 How are they become a desolation in a moment! They are utterly consumed with terrors.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ |
20 As a dream when one awaketh, So, O Lord, when thou awakest, thou wilt despise their image.
| כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ |
21 For my soul was grieved, And I was pricked in my heart:
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ |
22 So brutish was I, and ignorant; I was [as] a beast before thee.
| ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ |
23 Nevertheless I am continually with thee: Thou hast holden my right hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ |
24 Thou wilt guide me with thy counsel, And afterward receive me to glory.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ |
25 Whom have I in heaven [but thee]? And there is none upon earth that I desire besides thee.
| מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ |
26 My flesh and my heart faileth; [But] God is the strength of my heart and my portion for ever.
| כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ |
27 For, lo, they that are far from thee shall perish: Thou hast destroyed all them that play the harlot, [departing] from thee.
| כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ |
28 But it is good for me to draw near unto God: I have made the Lord Jehovah my refuge, That I may tell of all thy works.
| ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ |
