Proverbs 26
1 As snow in summer, and as rain in harvest, So honor is not seemly for a fool.
| כשלג בקיץ--וכמטר בקציר כן לא-נאוה לכסיל כבוד |
2 As the sparrow in her wandering, as the swallow in her flying, So the curse that is causeless alighteth not.
| כצפור לנוד כדרור לעוף-- כן קללת חנם לא (לו) תבא |
3 A whip for the horse, a bridle for the ass, And a rod for the back of fools.
| שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים |
4 Answer not a fool according to his folly, Lest thou also be like unto him.
| אל-תען כסיל כאולתו פן-תשוה-לו גם-אתה |
5 Answer a fool according to his folly, Lest he be wise in his own conceit.
| ענה כסיל כאולתו פן-יהיה חכם בעיניו |
6 He that sendeth a message by the hand of a fool Cutteth off [his own] feet, [and] drinketh in damage.
| מקצה רגלים חמס שתה-- שלח דברים ביד-כסיל |
7 The legs of the lame hang loose; So is a parable in the mouth of fools.
| דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים |
8 As one that bindeth a stone in a sling, So is he that giveth honor to a fool.
| כצרור אבן במרגמה-- כן-נותן לכסיל כבוד |
9 [As] a thorn that goeth up into the hand of a drunkard, So is a parable in the mouth of fools.
| חוח עלה ביד-שכור ומשל בפי כסילים |
10 [As] an archer that woundeth all, So is he that hireth a fool and he that hireth them that pass by.
| רב מחולל-כל ושכר כסיל ושכר עברים |
11 As a dog that returneth to his vomit, [So is] a fool that repeateth his folly.
| ככלב שב על-קאו-- כסיל שונה באולתו |
12 Seest thou a man wise in his own conceit? There is more hope of a fool than of him.
| ראית--איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו |
13 The sluggard saith, There is a lion in the way; A lion is in the streets.
| אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות |
14 [As] the door turneth upon its hinges, So doth the sluggard upon his bed.
| הדלת תסוב על-צירה ועצל על-מטתו |
15 The sluggard burieth his hand in the dish; It wearieth him to bring it again to his mouth.
| טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל-פיו |
16 The sluggard is wiser in his own conceit Than seven men that can render a reason.
| חכם עצל בעיניו-- משבעה משיבי טעם |
17 He that passeth by, [and] vexeth himself with strife belonging not to him, Is [like] one that taketh a dog by the ears.
| מחזיק באזני-כלב-- עבר מתעבר על-ריב לא-לו |
18 As a madman who casteth firebrands, Arrows, and death,
| כמתלהלה הירה זקים-- חצים ומות |
19 So is the man that deceiveth his neighbor, And saith, Am not I in sport?
| כן-איש רמה את-רעהו ואמר הלא-משחק אני |
20 For lack of wood the fire goeth out; And where there is no whisperer, contention ceaseth.
| באפס עצים תכבה-אש ובאין נרגן ישתק מדון |
21 [As] coals are to hot embers, and wood to fire, So is a contentious man to inflame strife.
| פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים (מדינים) לחרחר-ריב |
22 The words of a whisperer are as dainty morsels, And they go down into the innermost parts.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי-בטן |
23 Fervent lips and a wicked heart Are [like] an earthen vessel overlaid with silver dross.
| כסף סיגים מצפה על-חרש-- שפתים דלקים ולב-רע |
24 He that hateth dissembleth with his lips; But he layeth up deceit within him:
| בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה |
25 When he speaketh fair, believe him not; For there are seven abominations in his heart:
| כי-יחנן קולו אל-תאמן-בו כי שבע תועבות בלבו |
26 Though [his] hatred cover itself with guile, His wickedness shall be openly showed before the assembly.
| תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל |
27 Whoso diggeth a pit shall fall therein; And he that rolleth a stone, it shall return upon him.
| כרה-שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב |
28 A lying tongue hateth those whom it hath wounded; And a flattering mouth worketh ruin.
| לשון-שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה |
