Leviticus 25
1 And Jehovah spake unto Moses in mount Sinai, saying,
| וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר |
2 Speak unto the children of Israel, and say unto them, When ye come into the land which I give you, then shall the land keep a sabbath unto Jehovah.
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה |
3 Six years thou shalt sow thy field, and six years thou shalt prune thy vineyard, and gather in the fruits thereof;
| שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה |
4 but in the seventh year shall be a sabbath of solemn rest for the land, a sabbath unto Jehovah: thou shalt neither sow thy field, nor prune thy vineyard.
| ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר |
5 That which groweth of itself of thy harvest thou shalt not reap, and the grapes of thy undressed vine thou shalt not gather: it shall be a year of solemn rest for the land.
| את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ |
6 And the sabbath of the land shall be for food for you; for thee, and for thy servant and for thy maid, and for thy hired servant and for thy stranger, who sojourn with thee.
| והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך |
7 And for thy cattle, and for the beasts that are in thy land, shall all the increase thereof be for food.
| ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל |
8 And thou shalt number seven sabbaths of years unto thee, seven times seven years; and there shall be unto thee the days of seven sabbaths of years, even forty and nine years.
| וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה |
9 Then shalt thou send abroad the loud trumpet on the tenth day of the seventh month; in the day of atonement shall ye send abroad the trumpet throughout all your land.
| והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם |
10 And ye shall hallow the fiftieth year, and proclaim liberty throughout the land unto all the inhabitants thereof: it shall be a jubilee unto you; and ye shall return every man unto his possession, and ye shall return every man unto his family.
| וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו |
11 A jubilee shall that fiftieth year be unto you: ye shall not sow, neither reap that which groweth of itself in it, nor gather [the grapes] in it of the undressed vines.
| יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה |
12 For it is a jubilee; it shall be holy unto you: ye shall eat the increase thereof out of the field.
| כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה |
13 In this year of jubilee ye shall return every man unto his possession.
| בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו |
14 And if thou sell aught unto thy neighbor, or buy of thy neighbor’s hand, ye shall not wrong one another.
| וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו |
15 According to the number of years after the jubilee thou shalt buy of thy neighbor, [and] according unto the number of years of the crops he shall sell unto thee.
| במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך |
16 According to the multitude of the years thou shalt increase the price thereof, and according to the fewness of the years thou shalt diminish the price of it; for the number of the crops doth he sell unto thee.
| לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך |
17 And ye shall not wrong one another; but thou shalt fear thy God: for I am Jehovah your God.
| ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם |
18 Wherefore ye shall do my statutes, and keep mine ordinances and do them; and ye shall dwell in the land in safety.
| ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח |
19 And the land shall yield its fruit, and ye shall eat your fill, and dwell therein in safety.
| ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה |
20 And if ye shall say, What shall we eat the seventh year? behold, we shall not sow, nor gather in our increase;
| וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו |
21 then I will command my blessing upon you in the sixth year, and it shall bring forth fruit for the three years.
| וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים |
22 And ye shall sow the eighth year, and eat of the fruits, the old store; until the ninth year, until its fruits come in, ye shall eat the old store.
| וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן |
23 And the land shall not be sold in perpetuity; for the land is mine: for ye are strangers and sojourners with me.
| והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי |
24 And in all the land of your possession ye shall grant a redemption for the land.
| ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ |
25 If thy brother be waxed poor, and sell some of his possession, then shall his kinsman that is next unto him come, and shall redeem that which his brother hath sold.
| כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו |
26 And if a man have no one to redeem it, and he be waxed rich and find sufficient to redeem it;
| ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו |
27 then let him reckon the years of the sale thereof, and restore the overplus unto the man to whom he sold it; and he shall return unto his possession.
| וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו |
28 But if he be not able to get it back for himself, then that which he hath sold shall remain in the hand of him that hath bought it until the year of jubilee: and in the jubilee it shall go out, and he shall return unto his possession.
| ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו |
29 And if a man sell a dwelling-house in a walled city, then he may redeem it within a whole year after it is sold; for a full year shall he have the right of redemption.
| ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו |
30 And if it be not redeemed within the space of a full year, then the house that is in the walled city shall be made sure in perpetuity to him that bought it, throughout his generations: it shall not go out in the jubilee.
| ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל |
31 But the houses of the villages which have no wall round about them shall be reckoned with the fields of the country: they may be redeemed, and they shall go out in the jubilee.
| ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא |
32 Nevertheless the cities of the Levites, the houses of the cities of their possession, may the Levites redeem at any time.
| וערי הלוים--בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים |
33 And if one of the Levites redeem, then the house that was sold, and the city of his possession, shall go out in the jubilee; for the houses of the cities of the Levites are their possession among the children of Israel.
| ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל |
34 But the field of the suburbs of their cities may not be sold; for it is their perpetual possession.
| ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם |
35 And if thy brother be waxed poor, and his hand fail with thee; then thou shalt uphold him: [as] a stranger and a sojourner shall he live with thee.
| וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך |
36 Take thou no interest of him or increase, but fear thy God; that thy brother may live with thee.
| אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך |
37 Thou shalt not give him thy money upon interest, nor give him thy victuals for increase.
| את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך |
38 I am Jehovah your God, who brought you forth out of the land of Egypt, to give you the land of Canaan, [and] to be your God.
| אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים |
39 And if thy brother be waxed poor with thee, and sell himself unto thee; thou shalt not make him to serve as a bondservant.
| וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד |
40 As a hired servant, and as a sojourner, he shall be with thee; he shall serve with thee unto the year of jubilee:
| כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך |
41 then shall he go out from thee, he and his children with him, and shall return unto his own family, and unto the possession of his fathers shall he return.
| ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב |
42 For they are my servants, whom I brought forth out of the land of Egypt: they shall not be sold as bondmen.
| כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד |
43 Thou shalt not rule over him with rigor, but shalt fear thy God.
| לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך |
44 And as for thy bondmen, and thy bondmaids, whom thou shalt have; of the nations that are round about you, of them shall ye buy bondmen and bondmaids.
| ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה |
45 Moreover of the children of the strangers that sojourn among you, of them shall ye buy, and of their families that are with you, which they have begotten in your land: and they shall be your possession.
| וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה |
46 And ye shall make them an inheritance for your children after you, to hold for a possession; of them shall ye take your bondmen for ever: but over your brethren the children of Israel ye shall not rule, one over another, with rigor.
| והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך |
47 And if a stranger or sojourner with thee be waxed rich, and thy brother be waxed poor beside him, and sell himself unto the stranger [or] sojourner with thee, or to the stock of the stranger’s family;
| וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר |
48 after that he is sold he may be redeemed: one of his brethren may redeem him;
| אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו |
49 or his uncle, or his uncle’s son, may redeem him, or any that is nigh of kin unto him of his family may redeem him; or if he be waxed rich, he may redeem himself.
| או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל |
50 And he shall reckon with him that bought him from the year that he sold himself to him unto the year of jubilee: and the price of his sale shall be according unto the number of years; according to the time of a hired servant shall he be with him.
| וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו |
51 If there be yet many years, according unto them he shall give back the price of his redemption out of the money that he was bought for.
| אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו |
52 And if there remain but few years unto the year of jubilee, then he shall reckon with him; according unto his years shall he give back the price of his redemption.
| ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו |
53 As a servant hired year by year shall he be with him: he shall not rule with rigor over him in thy sight.
| כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך |
54 And if he be not redeemed by these [means], then he shall go out in the year of jubilee, he, and his children with him.
| ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו |
55 For unto me the children of Israel are servants; they are my servants whom I brought forth out of the land of Egypt: I am Jehovah your God.
| כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם |
