< Job 29 >

1 And Job again took up his parable, and said,
ויסף איוב שאת משלו ויאמר
2 Oh that I were as in the months of old, As in the days when God watched over me;
מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני
3 When his lamp shined upon my head, And by his light I walked through darkness;
בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך
4 As I was in the ripeness of my days, When the friendship of God was upon my tent;
כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי
5 When the Almighty was yet with me, And my children were about me;
בעוד שדי עמדי סביבותי נערי
6 When my steps were washed with butter, And the rock poured me out streams of oil!
ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן
7 When I went forth to the gate unto the city, When I prepared my seat in the street,
בצאתי שער עלי-קרת ברחוב אכין מושבי
8 The young men saw me and hid themselves, And the aged rose up and stood;
ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו
9 The princes refrained from talking, And laid their hand on their mouth;
שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם
10 The voice of the nobles was hushed, And their tongue cleaved to the roof of their mouth.
קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה
11 For when the ear heard [me], then it blessed me; And when the eye saw [me], it gave witness unto me:
כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני
12 Because I delivered the poor that cried, The fatherless also, that had none to help him.
כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו
13 The blessing of him that was ready to perish came upon me; And I caused the widow’s heart to sing for joy.
ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן
14 I put on righteousness, and it clothed me: My justice was as a robe and a diadem.
צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי
15 I was eyes to the blind, And feet was I to the lame.
עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני
16 I was a father to the needy: And the cause of him that I knew not I searched out.
אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו
17 And I brake the jaws of the unrighteous, And plucked the prey out of his teeth.
ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף
18 Then I said, I shall die in my nest, And I shall multiply my days as the sand:
ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים
19 My root is spread out to the waters, And the dew lieth all night upon my branch:
שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי
20 My glory is fresh in me, And my bow is renewed in my hand.
כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף
21 Unto me men gave ear, and waited, And kept silence for my counsel.
לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי
22 After my words they spake not again; And my speech distilled upon them.
אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי
23 And they waited for me as for the rain; And they opened their mouth wide [as] for the latter rain.
ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש
24 I smiled on them, when they had no confidence; And the light of my countenance they cast not down.
אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון
25 I chose out their way, and sat [as] chief, And dwelt as a king in the army, As one that comforteth the mourners.
אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם

< Job 29 >