Isaiah 33
1 Woe to thee that destroyest, and thou wast not destroyed; and dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou hast ceased to destroy, thou shalt be destroyed; and when thou hast made an end of dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee.
| הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך |
2 O Jehovah, be gracious unto us; we have waited for thee: be thou our arm every morning, our salvation also in the time of trouble.
| יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה |
3 At the noise of the tumult the peoples are fled; at the lifting up of thyself the nations are scattered.
| מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים |
4 And your spoil shall be gathered as the caterpillar gathereth: as locusts leap shall men leap upon it.
| ואסף שללכם אסף החסיל--כמשק גבים שקק בו |
5 Jehovah is exalted; for he dwelleth on high: he hath filled Zion with justice and righteousness.
| נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה |
6 And there shall be stability in thy times, abundance of salvation, wisdom, and knowledge: the fear of Jehovah is thy treasure.
| והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו |
7 Behold, their valiant ones cry without; the ambassadors of peace weep bitterly.
| הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון |
8 The highways lie waste, the wayfaring man ceaseth: [the enemy] hath broken the covenant, he hath despised the cities, he regardeth not man.
| נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש |
9 The land mourneth and languisheth; Lebanon is confounded and withereth away; Sharon is like a desert; and Bashan and Carmel shake off [their leaves].
| אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל |
10 Now will I arise, saith Jehovah; now will I lift up myself; now will I be exalted.
| עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם--עתה אנשא |
11 Ye shall conceive chaff, ye shall bring forth stubble: your breath is a fire that shall devour you.
| תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם |
12 And the peoples shall be as the burnings of lime, as thorns cut down, that are burned in the fire.
| והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו |
13 Hear, ye that are far off, what I have done; and, ye that are near, acknowledge my might.
| שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי |
14 The sinners in Zion are afraid; trembling hath seized the godless ones: Who among us can dwell with the devouring fire? who among us can dwell with everlasting burnings?
| פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה--מי יגור לנו מוקדי עולם |
15 He that walketh righteously, and speaketh uprightly; he that despiseth the gain of oppressions, that shaketh his hands from taking a bribe, that stoppeth his ears from hearing of blood, and shutteth his eyes from looking upon evil:
| הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע |
16 He shall dwell on high; his place of defence shall be the munitions of rocks; his bread shall be given [him]; his waters shall be sure.
| הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים |
17 Thine eyes shall see the king in his beauty: they shall behold a land that reacheth afar.
| מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים |
18 Thy heart shall muse on the terror: Where is he that counted, where is he that weighed [the tribute]? where is he that counted the towers?
| לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים |
19 Thou shalt not see the fierce people, a people of a deep speech that thou canst not comprehend, of a strange tongue that thou canst not understand.
| את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה |
20 Look upon Zion, the city of our solemnities: thine eyes shall see Jerusalem a quiet habitation, a tent that shall not be removed, the stakes whereof shall never be plucked up, neither shall any of the cords thereof be broken.
| חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו |
21 But there Jehovah will be with us in majesty, a place of broad rivers and streams, wherein shall go no galley with oars, neither shall gallant ship pass thereby.
| כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו |
22 For Jehovah is our judge, Jehovah is our lawgiver, Jehovah is our king; he will save us.
| כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו |
23 Thy tacklings are loosed; they could not strengthen the foot of their mast, they could not spread the sail: then was the prey of a great spoil divided; the lame took the prey.
| נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז |
24 And the inhabitant shall not say, I am sick: the people that dwell therein shall be forgiven their iniquity.
| ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון |
