Habakkuk 1
1 The burden which Habakkuk the prophet did see.
| המשא אשר חזה חבקוק הנביא |
2 O Jehovah, how long shall I cry, and thou wilt not hear? I cry out unto thee of violence, and thou wilt not save.
| עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע |
3 Why dost thou show me iniquity, and look upon perverseness? for destruction and violence are before me; and there is strife, and contention riseth up.
| למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא |
4 Therefore the law is slacked, and justice doth never go forth; for the wicked doth compass about the righteous; therefore justice goeth forth perverted.
| על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל |
5 Behold ye among the nations, and look, and wonder marvellously; for I am working a work in your days, which ye will not believe though it be told you.
| ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר |
6 For, lo, I raise up the Chaldeans, that bitter and hasty nation, that march through the breadth of the earth, to possess dwelling-places that are not theirs.
| כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו |
7 They are terrible and dreadful; their judgment and their dignity proceed from themselves.
| אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא |
8 Their horses also are swifter than leopards, and are more fierce than the evening wolves; and their horsemen press proudly on: yea, their horsemen come from far; they fly as an eagle that hasteth to devour.
| וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו--יעפו כנשר חש לאכול |
9 They come all of them for violence; the set of their faces is forwards; and they gather captives as the sand.
| כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי |
10 Yea, he scoffeth at kings, and princes are a derision unto him; he derideth every stronghold; for he heapeth up dust, and taketh it.
| והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה |
11 Then shall he sweep by [as] a wind, and shall pass over, and be guilty, [even] he whose might is his god.
| אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו |
12 Art not thou from everlasting, O Jehovah my God, my Holy One? we shall not die. O Jehovah, thou hast ordained him for judgment; and thou, O Rock, hast established him for correction.
| הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי--לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו |
13 Thou that art of purer eyes than to behold evil, and that canst not look on perverseness, wherefore lookest thou upon them that deal treacherously, and holdest thy peace when the wicked swalloweth up the man that is more righteous than he;
| טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים--תחריש בבלע רשע צדיק ממנו |
14 and makest men as the fishes of the sea, as the creeping things, that have no ruler over them?
| ותעשה אדם כדגי הים--כרמש לא משל בו |
15 He taketh up all of them with the angle, he catcheth them in his net, and gathereth them in his drag: therefore he rejoiceth and is glad.
| כלה בחכה העלה--יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל |
16 Therefore he sacrificeth unto his net, and burneth incense unto his drag; because by them his portion is fat, and his food plenteous.
| על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה |
17 Shall he therefore empty his net, and spare not to slay the nations continually?
| העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול |
