Genesis 30
1 And when Rachel saw that she bare Jacob no children, Rachel envied her sister; and she said unto Jacob, Give me children, or else I die.
| ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ |
2 And Jacob’s anger was kindled against Rachel: and he said, Am I in God’s stead, who hath withheld from thee the fruit of the womb?
| ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ |
3 And she said, Behold, my maid Bilhah, go in unto her; that she may bear upon my knees, and I also may obtain children by her.
| ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ |
4 And she gave him Bilhah her handmaid to wife: and Jacob went in unto her.
| ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ |
5 And Bilhah conceived, and bare Jacob a son.
| ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ |
6 And Rachel said, God hath judged me, and hath also heard my voice, and hath given me a son: therefore called she his name Dan.
| ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ |
7 And Bilhah Rachel’s handmaid conceived again, and bare Jacob a second son.
| ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ |
8 And Rachel said, With mighty wrestlings have I wrestled with my sister, and have prevailed: and she called his name Naphtali.
| ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ |
9 When Leah saw that she had left off bearing, she took Zilpah her handmaid, and gave her to Jacob to wife.
| ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ |
10 And Zilpah Leah’s handmaid bare Jacob a son.
| ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ |
11 And Leah said, Fortunate! and she called his name Gad.
| ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ |
12 And Zilpah Leah’s handmaid bare Jacob a second son.
| ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ |
13 And Leah said, Happy am I! for the daughters will call me happy: and she called his name Asher.
| ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ |
14 And Reuben went in the days of wheat harvest, and found mandrakes in the field, and brought them unto his mother Leah. Then Rachel said to Leah, Give me, I pray thee, of thy son’s mandrakes.
| וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ |
15 And she said unto her, Is it a small matter that thou hast taken away my husband? and wouldest thou take away my son’s mandrakes also? And Rachel said, Therefore he shall lie with thee to-night for thy son’s mandrakes.
| ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ |
16 And Jacob came from the field in the evening, and Leah went out to meet him, and said, Thou must come in unto me; for I have surely hired thee with my son’s mandrakes. And he lay with her that night.
| ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ |
17 And God hearkened unto Leah, and she conceived, and bare Jacob a fifth son.
| וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ |
18 And Leah said, God hath given me my hire, because I gave my handmaid to my husband: and she called his name Issachar.
| ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ |
19 And Leah conceived again, and bare a sixth son to Jacob.
| ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ |
20 And Leah said, God hath endowed me with a good dowry; now will my husband dwell with me, because I have borne him six sons: and she called his name Zebulun.
| ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ |
21 And afterwards she bare a daughter, and called her name Dinah.
| ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ |
22 And God remembered Rachel, and God hearkened to her, and opened her womb.
| ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ |
23 And she conceived, and bare a son: and said, God hath taken away my reproach:
| ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ |
24 and she called his name Joseph, saying, Jehovah add to me another son.
| ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ |
25 And it came to pass, when Rachel had borne Joseph, that Jacob said unto Laban, Send me away, that I may go unto mine own place, and to my country.
| ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ |
26 Give me my wives and my children for whom I have served thee, and let me go: for thou knowest my service wherewith I have served thee.
| תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ |
27 And Laban said unto him, If now I have found favor in thine eyes, [tarry]: [for] I have divined that Jehovah hath blessed me for thy sake.
| ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ |
28 And he said, Appoint me thy wages, and I will give it.
| ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ |
29 And he said unto him, Thou knowest how I have served thee, and how thy cattle have fared with me.
| ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ |
30 For it was little which thou hadst before I came, and it hath increased unto a multitude; and Jehovah hath blessed thee whithersoever I turned: and now when shall I provide for mine own house also?
| כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ |
31 And he said, What shall I give thee? And Jacob said, Thou shalt not give me aught: if thou wilt do this thing for me, I will again feed thy flock and keep it.
| ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ |
32 I will pass through all thy flock to-day, removing from thence every speckled and spotted one, and every black one among the sheep, and the spotted and speckled among the goats: and [of such] shall be my hire.
| אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ |
33 So shall my righteousness answer for me hereafter, when thou shalt come concerning my hire that is before thee: every one that is not speckled and spotted among the goats, and black among the sheep, that, [if found] with me, shall be counted stolen.
| וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ |
34 And Laban said, Behold, I would it might be according to thy word.
| ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ |
35 And he removed that day the he-goats that were ringstreaked and spotted, and all the she-goats that were speckled and spotted, every one that had white in it, and all the black ones among the sheep, and gave them into the hand of his sons;
| ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ |
36 and he set three days’ journey betwixt himself and Jacob: and Jacob fed the rest of Laban’s flocks.
| וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ |
37 And Jacob took him rods of fresh poplar, and of the almond and of the plane-tree; and peeled white streaks in them, and made the white appear which was in the rods.
| ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ |
38 And he set the rods which he had peeled over against the flocks in the gutters in the watering-troughs where the flocks came to drink; and they conceived when they came to drink.
| ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ |
39 And the flocks conceived before the rods, and the flocks brought forth ringstreaked, speckled, and spotted.
| ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ |
40 And Jacob separated the lambs, and set the faces of the flocks toward the ringstreaked and all the black in the flock of Laban: and he put his own droves apart, and put them not unto Laban’s flock.
| והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ |
41 And it came to pass, whensoever the stronger of the flock did conceive, that Jacob laid the rods before the eyes of the flock in the gutters, that they might conceive among the rods;
| והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ |
42 but when the flock were feeble, he put them not in: so the feebler were Laban’s, and the stronger Jacob’s.
| ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ |
43 And the man increased exceedingly, and had large flocks, and maid-servants and men-servants, and camels and asses.
| ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ |
