Psalms 74
1 A contemplation by Asaph. God, why have you rejected us forever? Why does your anger smolder against the sheep of your pasture?
| משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך |
2 Remember your congregation, which you purchased of old, which you have redeemed to be the tribe of your inheritance: Mount Zion, in which you have lived.
| זכר עדתך קנית קדם-- גאלת שבט נחלתך הר-ציון זה שכנת בו |
3 Lift up your feet to the perpetual ruins, all the evil that the enemy has done in the sanctuary.
| הרימה פעמיך למשאות נצח כל-הרע אויב בקדש |
4 Your adversaries have roared in the middle of your assembly. They have set up their standards as signs.
| שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות |
5 They behaved like men wielding axes, cutting through a thicket of trees.
| יודע כמביא למעלה בסבך-עץ קרדמות |
6 Now they break all its carved work down with hatchet and hammers.
| ועת (ועתה) פתוחיה יחד-- בכשיל וכילפות יהלמון |
7 They have burned your sanctuary to the ground. They have profaned the dwelling place of your Name.
| שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן-שמך |
8 They said in their heart, “We will crush them completely.” They have burned up all the places in the land where God was worshiped.
| אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל-מועדי-אל בארץ |
9 We see no miraculous signs. There is no longer any prophet, neither is there among us anyone who knows how long.
| אותתינו לא ראינו אין-עוד נביא ולא-אתנו ידע עד-מה |
10 How long, God, shall the adversary reproach? Shall the enemy blaspheme your name forever?
| עד-מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח |
11 Why do you draw back your hand, even your right hand? Take it from your chest and consume them!
| למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך (חיקך) כלה |
12 Yet God is my King of old, working salvation throughout the earth.
| ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ |
13 You divided the sea by your strength. You broke the heads of the sea monsters in the waters.
| אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על-המים |
14 You broke the heads of Leviathan in pieces. You gave him as food to people and desert creatures.
| אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים |
15 You opened up spring and stream. You dried up mighty rivers.
| אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן |
16 The day is yours, the night is also yours. You have prepared the light and the sun.
| לך יום אף-לך לילה אתה הכינות מאור ושמש |
17 You have set all the boundaries of the earth. You have made summer and winter.
| אתה הצבת כל-גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם |
18 Remember this, that the enemy has mocked you, LORD. Foolish people have blasphemed your name.
| זכר-זאת--אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך |
19 Do not deliver the soul of your dove to wild beasts. Do not forget the life of your poor forever.
| אל-תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל-תשכח לנצח |
20 Honor your covenant, for haunts of violence fill the dark places of the earth.
| הבט לברית כי מלאו מחשכי-ארץ נאות חמס |
21 Do not let the oppressed return ashamed. Let the poor and needy praise your name.
| אל-ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך |
22 Arise, God! Plead your own cause. Remember how the foolish man mocks you all day.
| קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני-נבל כל-היום |
23 Do not forget the voice of your adversaries. The tumult of those who rise up against you ascends continually.
| אל-תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד |
