Psalms 137

1 By the rivers of Babylon, there we sat down. Yes, we wept, when we remembered Zion.

על נהרות בבל--שם ישבנו גם-בכינו בזכרנו את-ציון

2 On the willows in that land, we hung up our harps.

על-ערבים בתוכה-- תלינו כנרותינו

3 For there, those who led us captive asked us for songs. Those who tormented us demanded songs of joy: “Sing us one of the songs of Zion!”

כי שם שאלונו שובינו דברי-שיר-- ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון

4 How can we sing the LORD’s song in a foreign land?

איך--נשיר את-שיר-יהוה על אדמת נכר

5 If I forget you, Jerusalem, let my right hand forget its skill.

אם-אשכחך ירושלם-- תשכח ימיני

6 Let my tongue stick to the roof of my mouth if I do not remember you, if I do not prefer Jerusalem above my chief joy.

תדבק-לשוני לחכי-- אם-לא אזכרכי אם-לא אעלה את-ירושלם-- על ראש שמחתי

7 Remember, LORD, against the children of Edom in the day of Jerusalem, who said, “Raze it! Raze it even to its foundation!”

זכר יהוה לבני אדום-- את יום ירושלם האמרים ערו ערו-- עד היסוד בה

8 Daughter of Babylon, doomed to destruction, he will be happy who repays you, as you have done to us.

בת-בבל השדודה אשרי שישלם-לך-- את-גמולך שגמלת לנו

9 Happy shall he be, who takes and dashes your little ones against the rock.

אשרי שיאחז ונפץ את-עלליך-- אל-הסלע