Mark 7
1 Then the Pharisees and some of the scribes gathered together to him, having come from Jerusalem.
| יום אחד באו אחדים מהפרושים והסופרים אל ישוע כדי לחקור את מעשיו. |
2 Now when they saw some of his disciples eating bread with defiled, that is unwashed, hands, they found fault.
| הם הבחינו בכך שכמה מתלמידיו של ישוע אינם נוטלים ידיים לפני הארוחה, כפי שנהוג במסורת היהודית. |
3 (For the Pharisees and all the Jews do not eat unless they wash their hands and forearms, holding to the tradition of the elders.
| (במסורת היהודית של אז, במיוחד אצל הפרושים, נהגו ליטול ידיים עד למרפק לפני כל ארוחה. |
4 They do not eat when they come from the marketplace unless they bathe themselves, and there are many other things which they have received to hold to: washings of cups, pitchers, bronze vessels, and couches.)
| גם בשובם מן השוק עליהם ליטול ידיים לפני שהם נוגעים באוכל. זוהי רק דוגמה אחת ממנהגים רבים שהם מקיימים מאות שנים. דוגמה נוספת היא הכשרת סירים, מחבתות וכלים.) |
5 The Pharisees and the scribes asked him, “Why do not your disciples walk according to the tradition of the elders, but eat their bread with unwashed hands?”
| הם שאלו את ישוע:”מדוע התלמידים שלך אינם שומרים את מסורת אבותינו הדורשת נטילת ידיים לפני הארוחה?“ |
6 He answered them, “Well did Isaiah prophesy of you hypocrites, as it is written, ‘This people honors me with their lips, but their heart is far from me.
| ”צבועים שכמוכם!“ענה להם ישוע.”הנביא ישעיהו תיאר אתכם נכונה כשאמר:’ניגש העם הזה בפיו, ובשפתיו כבדוני, ולבו רחק ממני, ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה‘. |
7 They worship me in vain, teaching as doctrines the commandments of men.’
8 “For you set aside the commandment of God, and hold tightly to the tradition of men—the washing of pitchers and cups, and you do many other such things.”
| ”אתם מתעלמים ממצוותיו של אלוהים, ובמקומם אתם ממציאים מצוות ומנהגים למיניהם. |
9 He said to them, “Full well do you reject the commandment of God, that you may keep your tradition.
| ביטלתם את מצוות אלוהים כדי שתוכלו לקיים את המסורת שהמצאתם בעצמכם! |
10 For Moses said, ‘Honor your father and your mother;’ and, ‘He who speaks evil of father or mother, let him be put to death.’
| קחו למשל את המצווה’כבד את אביך ואת אמך‘. משה אמר שכל מקלל אביו ואמו מות יומת! |
11 But you say, ‘If a man tells his father or his mother, “Whatever profit you might have received from me is Corban,”’” that is to say, given to God,
| ואילו אתם אומרים שמותר לאדם להתעלם מצרכי הוריו העניים, אם הוא מבטיח לתרום לעבודת אלוהים את אשר הוא חייב לתת להוריו. |
12 “then you no longer allow him to do anything for his father or his mother,
| כך אתם מפרים את מצוות אלוהים כדי לקיים את המסורת שהמצאתם אתם. זוהי רק דוגמה אחת מתוך רבות.“ |
13 making void the word of God by your tradition which you have handed down. You do many things like this.”
14 He called all the multitude to himself and said to them, “Hear me, all of you, and understand.
| ישוע אסף סביבו שנית את כל הקהל ואמר:”הקשיבו אלי כולכם והשתדלו להבין: |
15 There is nothing from outside of the man that going into him can defile him; but the things which proceed out of the man are those that defile the man.
| לא מה שנכנס אל גופכם מטמא אתכם, אלא מה שיוצא מתוכו. כל מי שיש לו אוזניים שישמע!“ |
16 If anyone has ears to hear, let him hear!”
17 When he had entered into a house away from the multitude, his disciples asked him about the parable.
| לאחר שעזבו את הקהל והגיעו הביתה, שאלו התלמידים את ישוע למה התכוון במשל שסיפר. |
18 He said to them, “Are you also without understanding? Do not you perceive that whatever goes into the man from outside cannot defile him,
| ”מה, גם אתם אינכם מבינים?“שאל ישוע בתימהון.”האם אינכם מבינים כי האוכל שאתם אוכלים אינו מטמא אתכם? |
19 because it does not go into his heart, but into his stomach, then into the latrine, making all foods clean?”
| הרי האוכל אינו בא במגע עם הלב; האוכל עובר דרך מערכת העיכול.“ |
20 He said, “That which proceeds out of the man, that defiles the man.
| ישוע הוסיף ואמר:”המחשבות הן המטמאות את האדם. |
21 For from within, out of the hearts of men, proceed evil thoughts, adulteries, sexual sins, murders, thefts,
| כי מקרב לב האדם יוצאות מחשבות רעות של ניאוף, גניבה, רצח, |
22 covetings, wickedness, deceit, lustful desires, an evil eye, blasphemy, pride, and foolishness.
| בגידה, רדיפת בצע, רשעות, רמאות, פריצות, קנאה, הוצאת־דיבה, גאווה, ניבול־פה וכדומה. |
23 All these evil things come from within and defile the man.”
| כל הדברים הנתעבים האלה יוצאים מתוך לב האדם, והם המטמאים והמרחיקים אותנו מאלוהים.“ |
24 From there he arose and went away into the borders of Tyre and Sidon. He entered into a house and did not want anyone to know it, but he could not escape notice.
| ישוע עזב את הגליל והלך לאזור צור וצידון. הוא ניסה להסתיר את דבר בואו, אך לא עלה בידו. כמו תמיד נפוצו השמועות על בואו במהירות. |
25 For a woman whose little daughter had an unclean spirit, having heard of him, came and fell down at his feet.
| לאישה אחת הייתה בת אחוזת שד. כאשר שמעה האישה על בואו של ישוע באה אליו, נפלה לרגליו |
26 Now the woman was a Greek, a Syrophoenician by race. She begged him that he would cast the demon out of her daughter.
| והתחננה לפניו שיגרש את השד מבתה (היא הייתה אישה יוונית שנולדה בפניקיה הסורית). |
27 But Jesus said to her, “Let the children be filled first, for it is not appropriate to take the children’s bread and throw it to the dogs.”
| ”תחילה עלי לעזור לבני עמי – היהודים“, ענה לה ישוע.”אין זה צודק לקחת את לחמם של הילדים ולהשליכו לכלבים.“ |
28 But she answered him, “Yes, Lord. Yet even the dogs under the table eat the children’s crumbs.”
| ”נכון, אדוני“, ענתה האישה.”אולם גם גורי הכלבים מקבלים תחת השולחן את השאריות והפירורים מצלחות הילדים.“ |
29 He said to her, “For this saying, go your way. The demon has gone out of your daughter.”
| ישוע אמר לה:”בגלל תשובתך בתך נרפאה; לכי לביתך ותראי שהשד יצא ממנה.“ |
30 She went away to her house, and found the child having been laid on the bed, with the demon gone out.
| האישה הלכה לביתה ומצאה את בתה הקטנה שוכבת רגועה על מיטתה לאחר שיצא ממנה השד. |
31 Again he departed from the borders of Tyre and Sidon, and came to the sea of Galilee through the middle of the region of Decapolis.
| מצור הלך ישוע לצידון, ומשם חזר לים הכינרת דרך אזור עשר הערים. |
32 They brought to him one who was deaf and had an impediment in his speech. They begged him to lay his hand on him.
| ההמון הביא אליו איש חרש ואילם, וכולם התחננו לפניו שישים את ידיו על האיש וירפא אותו. |
33 He took him aside from the multitude privately and put his fingers into his ears; and he spat and touched his tongue.
| ישוע הרחיק את החרש־אילם מההמון, הכניס את אצבעותיו לאוזני האיש, לאחר מכן ירק על אצבעותיו ונגע בלשונו של האילם. |
34 Looking up to heaven, he sighed, and said to him, “Ephphatha!” that is, “Be opened!”
| ישוע נשא את עיניו לשמים, נאנח וקרא:”אפתח“(”היפתח!“). |
35 Immediately his ears were opened, and the impediment of his tongue was released, and he spoke clearly.
| מיד נפתחו אוזני האיש והוא שמע. גם לשונו הותרה והוא היה מסוגל לדבר ולשמוע היטב. |
36 He commanded them that they should tell no one, but the more he commanded them, so much the more widely they proclaimed it.
| ישוע ביקש מהנוכחים שלא להפיץ את הדבר. אולם ככל שהרבה להזהירם, כך הם הרבו לספר לאחרים, כי מעשיו הדהימו אותם כל כך. שוב ושוב קראו האנשים בהתרגשות:”ראו איזה מעשים נפלאים ונהדרים; הוא אפילו מסוגל לרפא חרשים־אילמים!“ |
37 They were astonished beyond measure, saying, “He has done all things well. He makes even the deaf hear and the mute speak!”
