Joel 1
1 The LORD’s word that came to Joel, the son of Pethuel.
| דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃ |
2 Hear this, you elders, and listen, all you inhabitants of the land! Has this ever happened in your days, or in the days of your fathers?
| שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃ |
3 Tell your children about it, and have your children tell their children, and their children, another generation.
| עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃ |
4 What the swarming locust has left, the great locust has eaten. What the great locust has left, the grasshopper has eaten. What the grasshopper has left, the caterpillar has eaten.
| יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃ |
5 Wake up, you drunkards, and weep! Wail, all you drinkers of wine, because of the sweet wine, for it is cut off from your mouth.
| הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃ |
6 For a nation has come up on my land, strong, and without number. His teeth are the teeth of a lion, and he has the fangs of a lioness.
| כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃ |
7 He has laid my vine waste, and stripped my fig tree. He has stripped its bark, and thrown it away. Its branches are made white.
| שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃ |
8 Mourn like a virgin dressed in sackcloth for the husband of her youth!
| אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃ |
9 The meal offering and the drink offering are cut off from the LORD’s house. The priests, the LORD’s ministers, mourn.
| הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃ |
10 The field is laid waste. The land mourns, for the grain is destroyed, The new wine has dried up, and the oil languishes.
| שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃ |
11 Be confounded, you farmers! Wail, you vineyard keepers, for the wheat and for the barley; for the harvest of the field has perished.
| הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃ |
12 The vine has dried up, and the fig tree withered— the pomegranate tree, the palm tree also, and the apple tree, even all of the trees of the field are withered; for joy has withered away from the sons of men.
| הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃ |
13 Put on sackcloth and mourn, you priests! Wail, you ministers of the altar. Come, lie all night in sackcloth, you ministers of my God, for the meal offering and the drink offering are withheld from your God’s house.
| חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃ |
14 Sanctify a fast. Call a solemn assembly. Gather the elders and all the inhabitants of the land to the house of the LORD, your God, and cry to the LORD.
| קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃ |
15 Alas for the day! For the day of the LORD is at hand, and it will come as destruction from the Almighty.
| אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃ |
16 Is not the food cut off before our eyes, joy and gladness from the house of our God?
| הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃ |
17 The seeds rot under their clods. The granaries are laid desolate. The barns are broken down, for the grain has withered.
| עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃ |
18 How the animals groan! The herds of livestock are perplexed, because they have no pasture. Yes, the flocks of sheep are made desolate.
| מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃ |
19 LORD, I cry to you, for the fire has devoured the pastures of the wilderness, and the flame has burned all the trees of the field.
| אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃ |
20 Yes, the animals of the field pant to you, for the water brooks have dried up, and the fire has devoured the pastures of the wilderness.
| גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ |
