קרא-נא היש עונך ואל-מי מקדשים תפנה |
כי-לאויל יהרג-כעש ופתה תמית קנאה |
אני-ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם |
ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל |
אשר קצירו רעב יאכל--ואל-מצנים יקחהו ושאף צמים חילם |
כי לא-יצא מעפר און ומאדמה לא-יצמח עמל |
כי-אדם לעמל יולד ובני-רשף יגביהו עוף |
אולם--אני אדרש אל-אל ואל-אלהים אשים דברתי |
עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד-אין מספר |
הנתן מטר על-פני-ארץ ושלח מים על-פני חוצות |
לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע |
מפר מחשבות ערומים ולא-תעשנה ידיהם תשיה |
לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה |
יומם יפגשו-חשך וכלילה ימששו בצהרים |
וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון |
ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה |
הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל-תמאס |
כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה |
בשש צרות יצילך ובשבע לא-יגע בך רע |
ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב |
בשוט לשון תחבא ולא-תירא משד כי יבוא |
לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל-תירא |
כי עם-אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה-לך |
וידעת כי-שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא |
וידעת כי-רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ |
תבוא בכלח אלי-קבר כעלות גדיש בעתו |
הנה-זאת חקרנוה כן-היא שמענה ואתה דע-לך |